054-2845005

שאלות ותשובות

כניסה ללא רשות לטלפון או לחשבון עלולה לפגוע בפרטיות ולעתים להקים עבירה, אם כי הסיווג תלוי באופן הגישה והשימוש במידע. נישואין או מגורים משותפים אינם כשלעצמם הרשאה לחדירה.

סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות עוסק בהעתקת תוכן מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או בשימוש בתוכנו, בלי רשות הנמען או הכותב, אם אין לכתב ערך היסטורי ולא עברו 15 שנים מכתיבתו. כתב כולל מסר אלקטרוני. אין לקבוע שכל קריאת הודעה מקימה אוטומטית עוולה לפי סעיף זה.

יש להבחין בין גישה לתוכן שכבר נשמר לבין קליטת תקשורת בזמן העברתה. חדירה שלא כדין לחומר מחשב עשויה להיבחן לפי סעיף 4 לחוק המחשבים, המחריג חדירה שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר. האזנת סתר היא האזנה, קליטה או העתקה של שיחת הזולת באמצעות מכשיר ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה. קריאה מאוחרת של הודעות שמורות אינה כשלעצמה האזנת סתר; היא עשויה להיבחן לפי חוק הגנת הפרטיות או חוק המחשבים. אפליקציית מעקב מחייבת בדיקה של פעולתה בפועל.

סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע שחומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות פסול לשמש ראיה בבית משפט ללא הסכמת הנפגע, אלא אם בית המשפט התיר שימוש מטעמים שיירשמו, או אם לפוגע שהיה צד להליך הייתה הגנה או פטור לפי החוק. ההגנות בסעיף 18 והפטורים בסעיף 19 תלויים בתנאיהם. סעיף 19(א) עוסק במעשה שהאדם הוסמך לעשות על פי דין; סעיף 19(ב) קובע פטור מוגדר לרשות ביטחון ולעובדיה או למי שפועל מטעמה, בפגיעה סבירה במסגרת התפקיד ולשם מילויו. אין פטור כללי לבני זוג. הסכמת הנפגע לשימוש כראיה נפרדת מהרשאת הנמען או הכותב להעתקת כתב, ואינה מבטיחה קבלה אוטומטית לפי יתר דיני הראיות.

רצוי לתעד את החשד ולבחון שמירת ראיות ואבטחת המכשיר עם גורם מקצועי, בלי לחדור לחשבונות אחרים. לפי הנסיבות ניתן לשקול פנייה למשטרה או הליך אזרחי. המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 08/11/2026
ברוב המקרים לא. חוק הגנת הפרטיות מונה כפגיעה בפרטיות «צילום אדם כשהוא ברשות היחיד», והבית, ובמיוחד הסלון, הוא דוגמה מובהקת לרשות היחיד. מצלמה שקולטת את מה שקורה בתוך הדירה שלכם עלולה לפגוע בפרטיות גם אם היא מותקנת בשטח של השכן, וגם אם מטרתה המוצהרת היא ביטחון.

מנגד, השכן רשאי ככלל להגן על הנכס שלו. השאלה היא מה המצלמה קולטת בפועל. מצלמה שמכוונת לדלת הכניסה או לחצר של השכן שונה ממצלמה שקולטת את פנים הבית שלכם. לכן לא פעם אפשר לפתור את העניין בשינוי זווית המצלמה, או בהסתרה של האזור הרלוונטי בהגדרות המצלמה.

צעדים מעשיים: לתעד מה המצלמה קולטת, למשל בצילום של כיוון העדשה מחלון הבית; לפנות לשכן ולבקש לשנות את הזווית; ואם הפנייה לא מועילה, לשקול פנייה בכתב ותביעה. החוק מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי, ובמקרים מסוימים גם פיצוי בלי הוכחת נזק, ואפשר לבקש גם צו שיורה להפסיק את הצילום.

המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את מיקום המצלמה ואת מה שהיא קולטת בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
חוקר פרטי רשאי לאסוף מידע, אם כי גם הוא כפוף לחוק הגנת הפרטיות. החוק מונה כפגיעה בפרטיות «בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת». מעקב צמוד ומתמשך אחרי אדם, לכל מקום שהוא הולך, עלול לעלות כדי פגיעה כזו.

צילום אדם במקום ציבורי, כמו בית קפה, אינו אסור כשלעצמו, אם כי כשהצילום הוא חלק ממעקב שיטתי, או כשהתוצרים מפורסמים בנסיבות משפילות, הוא עשוי להיות חלק מהפגיעה. השאלה אם מעקב מסוים פוגע בפרטיות תלויה בנסיבות: משך המעקב, עוצמתו, המטרה שלשמה נעשה ומה נעשה בתוצרים.

כשהמעקב מפחיד או מאיים, ייתכן שאפשר לבקש גם צו למניעת הטרדה מאיימת. ראו את השאלה «מה ההבדל בין צו הגנה לבין צו למניעת הטרדה מאיימת?».

כדאי לתעד מועדים, מקומות ופרטים מזהים של מי שעוקב. המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
לפי החוק למניעת הטרדה מינית, פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות אותו, ובלי שהסכים לפרסום, הוא הטרדה מינית. החוק כולל גם תמונה או סרטון ערוכים, כשאפשר לזהות בהם את האדם. לצד זה, החוק קובע הגנות למפרסם במקרים מסוימים, למשל כשהפרסום נעשה בתום לב או למטרה כשרה, והן נבחנות לפי הנסיבות. זו עבירה פלילית, וגם עוולה אזרחית שמאפשרת לתבוע פיצויים. החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד סכום שקבוע בחוק. במקרים מסוימים הפרסום עשוי להיות גם פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.

מה עושים בפועל: לא למחוק ראיות, ולשמור צילומי מסך של הפרסום, של הקישור, של שם החשבון ושל הודעות רלוונטיות, עם תאריך. אחר כך מדווחים לפלטפורמה ומבקשים להסיר את התוכן. אפשר להגיש תלונה במשטרה. כשיש הטרדה או איומים, אפשר לבחון גם בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. כשמדובר בקטין, פונים מיד לגורמי האכיפה.

ראו גם את השאלות «מישהו פתח פרופיל מזויף בשמי ועם התמונות שלי ברשתות. מה אפשר לעשות?», «מה ההבדל בין צו הגנה לבין צו למניעת הטרדה מאיימת?» ו«האם אפשר לתבוע פיצוי בלי להוכיח שנגרם לי נזק כספי?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית, בדיסקרטיות.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 11/11/2026
זו אינה האזנת סתר. לפי חוק האזנת סתר, האזנה אסורה היא האזנה לשיחה של אחרים בלי הסכמה של אף אחד מהצדדים לה. מי שמשתתף בשיחה רשאי להקליט אותה, גם בלי שהצד השני יודע.

חשוב להבחין בין הקלטה שבה אתם צד לשיחה לבין השארת מכשיר מקליט בחדר כשאתם לא נמצאים בו. במקרה השני מדובר בהקלטה של שיחה בין אחרים, וזו עלולה להיות האזנת סתר אסורה.

לגבי שימוש בבית משפט: הקלטה של שיחה שהמקליט היה צד לה מוגשת לא פעם כראיה, כולל בבית הדין לעבודה. בית המשפט בוחן את משקלה, את שלמותה ואת ההקשר. לכן כדאי לשמור את הקובץ המקורי בלי עריכה, לרשום מתי ואיפה הוקלט, ולהכין תמליל. הפצה של ההקלטה מחוץ להליך המשפטי, למשל ברשתות, עלולה לעורר שאלות של פגיעה בפרטיות או לשון הרע.

המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את ההקלטה ואת ההליך שבו רוצים להשתמש בה בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
חוק הגנת הפרטיות מונה כמה סוגים של פגיעה בפרטיות שעשויים לחול כאן. האחד הוא פרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם. השני הוא שימוש בשם, בתמונה או בקול של אדם לשם ריווח. העובדה שהצילום נעשה במסיבה, בנוכחות אנשים רבים, אינה מכשירה פרסום פוגעני. שליחה לקבוצת וואטסאפ של מקום העבודה עשויה להיחשב פרסום.

כשתצלום או סרטון מתמקדים במיניות של אדם ומפורסמים בלי הסכמתו, ייתכן שחלים גם דינים נוספים מחוץ לחוק הגנת הפרטיות, ובהם הליך פלילי. זה נבחן לפי הנסיבות.

צעדים מעשיים: לתעד את ההודעה בקבוצה, מי שלח ומתי; לבקש מהמפרסם וממנהל הקבוצה להסיר את התוכן; ולשקול פנייה בכתב. החוק מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי, ובמקרים מסוימים גם בלי הוכחת נזק. כשמדובר בהטרדה מינית בין עובדים, גם למעסיק יש חובות לפי החוק.

המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
לא תמיד. חוק הגנת הפרטיות מונה כפגיעה בפרטיות העתקה של תוכן מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשות של הנמען או של הכותב. החוק קובע במפורש ש«כתב» כולל גם מסר אלקטרוני, ולכן הפצה של הודעה פרטית מוואטסאפ לקבוצה או לרשת עלולה לפגוע בפרטיות.

אם ההתכתבות עוסקת בעניינים אישיים, למשל מצב בריאות או חיים אישיים, הפרסום עלול להיות גם פרסום של עניין הנוגע לצנעת החיים האישיים. אם צילום המסך ערוך, נחתך באופן מטעה או מלווה בטענות שקריות, ייתכן שיש בו גם לשון הרע.

החוק מכיר בהגנות, למשל כשיש בפרסום עניין ציבורי שמצדיק אותו והפרסום לא היה כוזב, ולכן כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. הגשה של התכתבות כראיה בהליך משפטי היא שאלה נפרדת, שנבחנת לפי הוראה מיוחדת בחוק, וכל מקרה לגופו.

כדאי לתעד היכן פורסם צילום המסך, מתי ובפני כמה אנשים, ולבקש את הסרתו. ראו גם את השאלות «מישהו פרסם בפורום שכונתי פרטים על חובות כספיים שיש לי ועל הליך הגירושין המכוער שאני עובר. האם זו פגיעה בפרטיות?» ו«שלחתי הודעה פרטית פוגענית לאדם. האם הוא יכול לתבוע אותי?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 02/11/2026
ייתכן מאוד. חוק הגנת הפרטיות מונה כפגיעה בפרטיות פרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם. בניגוד ללשון הרע, בפגיעה בפרטיות המידע אינו חייב להיות שקרי כדי שפרסומו יהיה אסור, והעובדה שהמידע נכון אינה הגנה כשלעצמה.

פרטים על הליך גירושין רגישים במיוחד. דיונים בענייני משפחה מתקיימים ככלל בדלתיים סגורות, ויש מגבלות על פרסום פרטים מהם. אין בחוק סעיף שעוסק במפורש בפרסום חובות. פרטים על חובות כספיים עשויים להיחשב חלק מצנעת חייו של אדם, או שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים שלא למטרה שלשמה נמסרה, אם כי זה תלוי במקור המידע ובהקשר שבו פורסם.

החוק קובע הגנות, למשל כשבפרסום היה עניין ציבורי שהצדיק את הפגיעה. בפורום שכונתי שעוסק באדם פרטי, עניין כזה אינו מובן מאליו. אם חלק מהפרטים אינם נכונים, ייתכן שמדובר גם בלשון הרע.

צעדים מעשיים: לתעד את הפרסום, לבקש ממנהלי הפורום להסיר אותו, ולשקול פנייה בכתב למפרסם. המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הפרסום בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
חוק הגנת הפרטיות מונה מקרים שבהם פרסום או שימוש במידע על אדם בלי הסכמתו הם פגיעה בפרטיות. החוק אינו מזכיר כתובת או מספר טלפון במפורש, אם כי פרסום כזה עשוי להיכנס, למשל, להטרדה או לשימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר. השאלה אם הפרסום נכנס לאחד המקרים תלויה בנסיבות: מה פורסם, איפה, באיזה הקשר ולאיזו מטרה. פרסום שנועד להביך, להפחיד או לעודד אחרים לפנות אליכם שונה מאזכור תמים של פרט שכבר ידוע. בית המשפט העליון, בע"א 439/88 רשם מאגרי מידע נגד משה ונטורה ועוזי ארגמן, ראה בכתובת ובמספר הטלפון חלק מ«ענייניו הפרטיים» של אדם, לעניין סעיף 2(9) לחוק. אם כי עצם השייכות לעניינים פרטיים אינה מכריעה אם הפרסום אסור, והדבר תלוי בהסכמה, במטרת השימוש ובנסיבות. פסק הדין ניתן בשנת 1994 ועסק במאגר מידע, לא בפרסום ברשת, ואינו הלכה ישירה על פרסום כתובת או טלפון באינטרנט. באותו פסק דין יש גם דעה המסתייגת מהגדרה כוללנית, ולפיה פרט בודד לא בהכרח יהווה עניין פרטי. לכן אין להבטיח שכל פרסום של כתובת או מספר טלפון הוא פגיעה בפרטיות.

כשהפרסום הוא חלק מהטרדה, למשל לצד הודעות חוזרות או איומים, אפשר לבחון גם בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. כשמדובר בפגיעה בפרטיות, החוק מאפשר לתבוע פיצוי, ובמקרים מסוימים גם בלי להוכיח נזק כספי, עד סכום שקבוע בחוק ומתעדכן לפי המדד, וכפל הסכום כשהוכחה כוונה לפגוע. בכל מקרה, רצוי לתעד מיד את הפרסום בצילומי מסך עם התאריך והקישור, לדווח לרשת החברתית או לאתר ולבקש להסיר את התוכן, ולשקול פנייה למשטרה כשיש חשש לביטחון.

ראו גם את השאלות «מישהו מטריד אותי שוב ושוב בהודעות וברשתות החברתיות. אפשר לקבל נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת?», «מותר לפרסם צילום מסך של שיחת וואטסאפ פרטית?» ו«האם אפשר לתבוע פיצוי בלי להוכיח שנגרם לי נזק כספי?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 14/11/2026
ראשית, רצוי לתעד: צילומי מסך של הפרופיל, של כתובת הקישור אליו, של הפרסומים ושל הודעות שנשלחו ממנו, עם תאריך. אחר כך מדווחים לרשת החברתית דרך מנגנון הדיווח על התחזות. לרוב הרשתות יש מסלול מיוחד למי שמתחזים אליו, והוא עשוי לדרוש הוכחת זהות.

מבחינה משפטית, הפעלת פרופיל בשמו של אדם ועם תמונותיו עשויה להיות פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, בנסיבות שמפורטות בחוק, ואם הפרופיל משמש להשמצה, ייתכן שיש בו גם לשון הרע. מי שנפגע יכול לשקול תביעה אזרחית לפיצוי. בתביעה בשל פגיעה בפרטיות, החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד סכום שקבוע בחוק, ובסכום כפול כשהוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע. במקרים מתאימים אפשר לשקול גם בקשה לסעד מבית המשפט. מי שמתחזה בכזב לאדם אחר בכוונה להונות עובר עבירה פלילית, ואז אפשר להגיש תלונה במשטרה. כשזהות המפעיל אינה ידועה, חשיפתה עלולה להיות מורכבת. בשנת 2010 קבע בית המשפט העליון, בעניין מור נגד ברק, שאין מסגרת דיונית הולמת לצו לחשיפת זהות של גולש אנונימי. לכן חשוב לבחון בשיחה פרטנית אילו אפשרויות קיימות היום בנסיבות המקרה.

ככל שפועלים מהר יותר, כך קל יותר לצמצם את הנזק. רצוי גם להודיע לחברים ולמכרים שהפרופיל אינו שלכם, בלי להאשים אדם מסוים בפומבי בלי בסיס. ראו גם את השאלות «ראיתי שחנות בגדים פרסמה בפייסבוק תמונה שלי מהרחוב כשאני לובשת חולצה שלהם, כדי לקדם את המכירות. הם לא שאלו אותי! זה חוקי?», «מה נחשב לשון הרע?» ו«מישהו פגע בי, ואני רוצה לפרסם את שמו ברשתות. מותר לי?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 10/11/2026
ייתכן. לספר אין חובת סודיות שקבועה בחוק, כמו לרופא או לפסיכולוג. עם זאת, חוק הגנת הפרטיות מונה כמה סוגים של פגיעה בפרטיות שעשויים לחול גם עליו.

האחד הוא שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה. השני הוא פרסום של עניין הנוגע למצב בריאותו של אדם, ומידע רפואי נחשב רגיש במיוחד. השלישי הוא הפרה של חובת סודיות שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע, ובמקרים מסוימים אפשר לטעון שהנסיבות שבהן נמסר המידע יצרו התחייבות כזו.

«פרסום» לעניין זה כולל גם סיפור בעל פה לאנשים אחרים. החוק קובע הגנות, ובית המשפט יבחן את הנסיבות, למשל איך נמסר המידע ולמי סופר. החוק מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי, ובמקרים מסוימים גם בלי הוכחת נזק.

כדאי לתעד למי סופר ומתי, ומי מוכן להעיד על כך. המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
לא. החוק אוסר על "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח". גם אם הצילום נעשה ברחוב (מקום ציבורי), העובדה שהעסק משתמש בדמותכם כדי להרוויח כסף מבלי לקבל את הסכמתכם (ובדרך כלל גם מבלי לשלם לכם דמי דוגמנות) מהווה עילה לתביעה כספית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 02/11/2026