חוק הגנת הפרטיות מונה מקרים שבהם פרסום או שימוש במידע על אדם בלי הסכמתו הם פגיעה בפרטיות. החוק אינו מזכיר כתובת או מספר טלפון במפורש, אם כי פרסום כזה עשוי להיכנס, למשל, להטרדה או לשימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר. השאלה אם הפרסום נכנס לאחד המקרים תלויה בנסיבות: מה פורסם, איפה, באיזה הקשר ולאיזו מטרה. פרסום שנועד להביך, להפחיד או לעודד אחרים לפנות אליכם שונה מאזכור תמים של פרט שכבר ידוע. בית המשפט העליון, בע"א 439/88 רשם מאגרי מידע נגד משה ונטורה ועוזי ארגמן, ראה בכתובת ובמספר הטלפון חלק מ«ענייניו הפרטיים» של אדם, לעניין סעיף 2(9) לחוק. אם כי עצם השייכות לעניינים פרטיים אינה מכריעה אם הפרסום אסור, והדבר תלוי בהסכמה, במטרת השימוש ובנסיבות. פסק הדין ניתן בשנת 1994 ועסק במאגר מידע, לא בפרסום ברשת, ואינו הלכה ישירה על פרסום כתובת או טלפון באינטרנט. באותו פסק דין יש גם דעה המסתייגת מהגדרה כוללנית, ולפיה פרט בודד לא בהכרח יהווה עניין פרטי. לכן אין להבטיח שכל פרסום של כתובת או מספר טלפון הוא פגיעה בפרטיות.
כשהפרסום הוא חלק מהטרדה, למשל לצד הודעות חוזרות או איומים, אפשר לבחון גם בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. כשמדובר בפגיעה בפרטיות, החוק מאפשר לתבוע פיצוי, ובמקרים מסוימים גם בלי להוכיח נזק כספי, עד סכום שקבוע בחוק ומתעדכן לפי המדד, וכפל הסכום כשהוכחה כוונה לפגוע. בכל מקרה, רצוי לתעד מיד את הפרסום בצילומי מסך עם התאריך והקישור, לדווח לרשת החברתית או לאתר ולבקש להסיר את התוכן, ולשקול פנייה למשטרה כשיש חשש לביטחון.
ראו גם את השאלות «מישהו מטריד אותי שוב ושוב בהודעות וברשתות החברתיות. אפשר לקבל נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת?», «מותר לפרסם צילום מסך של שיחת וואטסאפ פרטית?» ו«האם אפשר לתבוע פיצוי בלי להוכיח שנגרם לי נזק כספי?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.
לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.
נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 14/11/2026