054-2845005

שאלות ותשובות

כן, אם כי הגבול רחב יותר מאשר באדם פרטי. אנשי ציבור צפויים לביקורת חריפה על פעילותם, ובתי המשפט נותנים משקל גבוה לחופש הביטוי בעניין ציבורי. עדיין, גם לאיש ציבור יש זכות לשם טוב.

ביקורת מול עובדות. הבעת דעה על התנהלות של איש ציבור, גם בוטה, מוגנת לרוב. ייחוס עובדה שקרית, למשל חשד פלילי שאין לו בסיס, אינו מוגן רק משום שהנושא ציבורי. החוק מעניק הגנות כמו אמת בפרסום שיש בו עניין ציבורי, ותום לב בהבעת דעה על התנהגות בתפקיד ציבורי (סעיפים 14 ו-15(4) לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965).

חסינות של חברי כנסת. חבר כנסת נהנה מחסינות מהותית על התבטאות במילוי תפקידו או למענו, והחסינות עשויה לחול גם על פרסום שיש בו לכאורה לשון הרע. כפי שהסביר עו״ד עידן בועז בכתבה במאקו (https://www.mako.co.il/finances-law/law-general/Article-fb1dda4d34e30a1027.htm), במחלוקת בין יאיר גולן לח"כ טלי גוטליב (ע"א 46505-11-25) נדחה הערעור משום שהפרסומים חסו תחת החסינות, אם כי צוין שהם נשענו על מידע נקודתי קל ערך שקיבל משמעות עודפת.

מה המשמעות לכם? אם פורסם עליכם, כאיש ציבור, נבחר מקומי או בעל תפקיד, דבר שקרי, רצוי לתעד את הפרסום (צילום מסך, תאריך, קישור), להבחין בין דעה לבין טענה עובדתית, ולבדוק אם למפרסם יש חסינות או הגנה בחוק. לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 28/10/2026
כן. חוק איסור לשון הרע מאפשר במקרים המתאימים לפסוק פיצוי בלי להוכיח נזק כספי. מדובר בסעד עצמאי, לצד האפשרות לתבוע גם נזק שהוכח בפועל.

הסכום המרבי לפיצוי בלי הוכחת נזק קבוע בחוק ומתעדכן מדי חודש לפי המדד. אם הוכחה כוונה לפגוע, החוק מאפשר לפסוק עד כפל הסכום. פיצוי בלי הוכחת נזק ניתן פעם אחת בלבד בשל אותה לשון הרע. עם זאת, עצם קיומו של סעד כזה אינו אומר שכל פרסום מזכה בפיצוי. בית המשפט בוחן האם מדובר בלשון הרע, האם התקיים «פרסום», כלומר האם הדבר הגיע או עשוי היה להגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע, והאם חלה אחת ההגנות שבחוק. אחת מהן היא אמת הפרסום, בתנאי שהיה בפרסום עניין ציבורי. אחרת היא פרסום בתום לב באחת הנסיבות שפורטו בחוק.

לפני הגשת תביעה כדאי לתעד את הפרסום, לבחון מי המפרסם ומי המפיצים, ולבדוק אם פנייה מקדימה מתאימה לנסיבות. המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הפרסום הספציפי בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז · עודכן בתאריך 27/10/2026
ביקורת על עסק היא חלק לגיטימי מחופש הביטוי, ולקוח רשאי לתאר את החוויה שלו ולהביע דעה, גם חריפה. ביקורת עשויה להפוך ללשון הרע כשהיא כוללת טענות עובדתיות שקריות שעלולות לבזות את בעל העסק או לפגוע בעסק, למשל טענה כוזבת על הונאה, על גניבה או על עבירה.

החוק מכיר בהגנות. אחת מהן היא אמת בפרסום כשיש בו עניין ציבורי, ואחרת היא הבעת דעה בתום לב על התנהגות של אדם בעניין ציבורי או על שירות שניתן. ההבחנה בין עובדה לבין דעה מרכזית כאן: «השירות היה איטי ולא מקצועי» שונה מ«בעל העסק גנב ממני כסף».

לפני פנייה לבית משפט אפשר לשקול צעדים אחרים: מענה ענייני לביקורת, פנייה לכותב, או דיווח לגוגל לפי מדיניות התוכן שלה. תביעה היא צעד שיש לו מחיר, ובפרסום ברשת היא עשויה גם להגדיל את החשיפה. המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את נוסח הביקורת ואת הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 01/11/2026
כן, ככלל. בית המשפט העליון קבע ברע״א 1239/19 שאול נ׳ ניידלי תקשורת כי פעולת השיתוף (Share) ברשת חברתית היא «פרסום» לפי חוק איסור לשון הרע, בשונה מסימון «לייק». לכן מי שמשתף תוכן פוגעני עלול לשאת באחריות, גם בלי שכתב את הפוסט המקורי.

עם זאת, בית המשפט הציב בלמים: אין לתבוע משתפים באופן סלקטיבי שלא כדין, הגנות תום הלב שבחוק יפורשו באופן שמגן על חופש הביטוי, והפיצוי צריך להיות מתון.

מי שכתב את הפוסט המקורי נשאר אחראי לו. כדאי לתעד גם את השיתופים. המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הפרסום ואת השיתופים בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
תלונה במשטרה היא פרסום לעניין חוק איסור לשון הרע, כי היא נמסרת לאדם אחר. החוק כולל הגנה מיוחדת למי שמגיש תלונה לרשות מוסמכת, כמו המשטרה, כשהתלונה הוגשה בתום לב. המטרה היא שאנשים לא יחששו לפנות לרשויות. לכן, גם כשהתיק נסגר, אין בכך לבד כדי להוכיח שהתלונה הייתה כוזבת או שהוגשה שלא בתום לב. תיק יכול להיסגר גם מחוסר ראיות. ע"א 7426/14 פלונית נגד עו"ד אורי דניאל, בצירוף ע"א 7474/14 וע"א 8119/14, תומך בכיוון זה: תלונה במשטרה היא פרסום, וההגנה נשללת כשמוכח שהמתלונן לא האמין באמיתות התלונה, או שהפרסום חרג מתחום הסביר. אם כי זהו מקרה קיצוני של תלונות שווא מתואמות, ודעת הרוב מזהירה מפני גזירה שווה למקרים אחרים. אין בכך לומר שכל תלונה שנסגרה מקימה עילת תביעה.

ההגנה אינה חלה כשמוכח שהמתלונן לא האמין באמת של מה שמסר, או שפעל בלי תום לב. חזקה שהמתלונן פעל שלא בתום לב אם מה שמסר לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו, או לא נקט אמצעים סבירים לבדוק אם הוא אמת. חזקת תום הלב חלה רק כשהתלונה לא חרגה מתחום הסביר. כשההגנה אינה חלה, אפשר לבחון תביעה לפי חוק איסור לשון הרע. רצוי לשמור את מסמך סגירת התיק ואת עילת הסגירה, ולתעד אם התלונה הופצה גם לאנשים אחרים, למשל בקבוצות וואטסאפ או ברשתות, כי פרסום כזה אינו תלונה לרשות ואינו נהנה מאותה הגנה. מסירת ידיעה כוזבת על עבירה לשוטר, ביודעין, היא עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין. תביעה נגד מי שהתלונן בתום לב לרשות המוסמכת עלולה להידחות בגלל ההגנה שבחוק.

ראו גם את השאלות «מה נחשב לשון הרע?», «כתבתי רק את האמת. האם זה מגן עליי מפני תביעת לשון הרע?» ו«כיצד אדע האם כדאי לתבוע בגין לשון הרע?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 14/11/2026
אין תשובה אחת. מול הזכות לשם טוב עומד חופש הביטוי, ולכן לפני החלטה רצוי לבחון אם הדברים הם «לשון הרע» לפי הגדרת החוק, כלומר עלולים להשפיל, לבזות או לפגוע במשרה, בעסק או במקצוע; אם היה «פרסום», כלומר הדברים הגיעו או עשויים היו להגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע; אם חלה אחת ההגנות שבחוק, כמו אמת בפרסום שיש בו עניין ציבורי, או פרסום בתום לב באחת הנסיבות שבחוק; אילו ראיות קיימות, כמו צילומי מסך, קישורים, עדים וזהות המפרסם; אם התביעה מוגשת בזמן; ומה המחיר, שכן הליך משפטי לוקח זמן, עלול לחשוף את הפרסום לקהל רחב יותר, ותביעה שנדחית עלולה להסתיים בחיוב בהוצאות.

לעיתים פנייה מקדימה, בקשה להסרה או דרישה להתנצלות ולתיקון משיגות את המטרה בלי הליך. החוק מאפשר לבית המשפט להתחשב בהתנצלות ובתיקון כשהוא קובע את הפיצוי.

ראו גם את השאלה «האם אפשר לתבוע פיצוי בלי להוכיח שנגרם לי נזק כספי?». המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הפרסום הספציפי בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
ייתכן. חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסום בהודעות אלקטרוניות. לשון הרע מחייבת «פרסום» לאדם נוסף מלבד הנפגע. הודעה שנשלחת לקבוצת וואטסאפ, גם קטנה, עשויה להיחשב פרסום, כי היא מגיעה לחברים בקבוצה. השאלה אם יש עילה תלויה בתוכן ובנסיבות: האם הדברים עלולים להשפיל, לבזות או לפגוע במשלח היד, והאם חלה אחת ההגנות שבחוק.

החוק מעניק הגנות. אחת מהן היא אמת בפרסום: הדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים נדרשים. יש גם הגנות של פרסום בתום לב בנסיבות שהחוק מונה. בנוסף, החוק מאפשר במקרים מתאימים לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד סכום מקסימלי שקבוע בחוק וצמוד מדד.

צעדים מעשיים: לתעד מיד את ההודעה בצילום מסך, כולל תאריך, שם הקבוצה ומספר החברים אם ידוע, ואת התגובות; לבקש ממנהל הקבוצה ומהכותב להסיר את התוכן; ולא להגיב בהודעה נגדית שעלולה להיות בעצמה לשון הרע. שאלה זו שונה מהודעה פרטית שנשלחה רק אליכם, ושונה מפרסום צילום מסך של שיחה פרטית או של תמונה מביכה שהופצה בקבוצה. ראו גם את השאלות «מה נחשב לשון הרע?», «שלחתי הודעה פרטית פוגענית לאדם. האם הוא יכול לתבוע אותי?», «כתבו עליי פוסט שקרי בקבוצת פייסבוק. האם זו עילה לתביעה?» ו«מותר לפרסם צילום מסך של שיחת וואטסאפ פרטית?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 05/11/2026
ייתכן שכן. חוק איסור לשון הרע קובע שאין חשיבות לכך שלשון הרע נאמרה במפורש, וגם הקשר שלה לאדם שנפגע יכול להשתמע מהפרסום או מנסיבות חיצוניות. כלומר, גם פרסום שאינו מזכיר שם יכול להיות לשון הרע.

השאלה החשובה היא אם מהפרסום ומהנסיבות אפשר להבין שהוא מתייחס אליך. לכן רצוי לתעד את הפרסום בצילום מסך עם תאריך, לשמור את הקישור, ולשמור תגובות או הודעות שמראות שאחרים הבינו שמדובר בך, למשל תגובה שמתייגת אותך או הודעה ששאלה אותך על הפוסט. במקביל צריך לבחון אם תוכן הפרסום עצמו הוא לשון הרע, ואם עומדת למפרסם אחת ההגנות שבחוק.

ראו גם את השאלות «מה נחשב לשון הרע?», «כתבו עליי פוסט שקרי בקבוצת פייסבוק. האם זו עילה לתביעה?», «עד מתי אפשר להגיש תביעת לשון הרע?» ו«כיצד אדע האם כדאי לתבוע בגין לשון הרע?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 12/11/2026
ייתכן. חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסום ברשת חברתית, ופוסט בקבוצת פייסבוק הוא פרסום, כי הוא מגיע לאנשים מלבד הנפגע. השאלה אם יש עילה תלויה בתוכן ובנסיבות.

בית המשפט יבחן אם הדברים עלולים להשפיל, לבזות או לפגוע במשלח היד; אם מדובר בעובדה שקרית או בהבעת דעה; ואם חלה אחת ההגנות שבחוק. כשהעובדות בפוסט אינן נכונות, הגנת אמת בפרסום לא תחול, אם כי צריך לבחון גם את הגנות תום הלב.

צעדים מעשיים: לתעד את הפוסט מיד, כולל קישור, תאריך, שם הקבוצה ומספר חבריה, התגובות והשיתופים; לא להגיב בפוסט נגדי שעלול להיות בעצמו לשון הרע; לדווח לפייסבוק ולמנהלי הקבוצה; ולשקול מכתב התראה לפני הליך משפטי.

ראו גם את השאלות «כיצד אדע האם כדאי לתבוע בגין לשון הרע?» ו«האם אפשר לתבוע פיצוי בלי להוכיח שנגרם לי נזק כספי?». המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הפרסום בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
לא תמיד. חוק איסור לשון הרע קובע הגנה שנקראת «אמת דיברתי», והיא חלה כשהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים נדרשים. כלומר, מי שפרסם עובדה נכונה שאין בפרסומה עניין ציבורי לא ייהנה מהגנת אמת דיברתי, גם אם העובדה נכונה. החוק מוסיף שההגנה לא תישלל רק משום שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

לכן רצוי לשמור את המסמכים, ההודעות והראיות שעליהם הפרסום מבוסס, כי ייתכן שיהיה צורך להוכיח שהדבר שפורסם היה אמת. לצד הגנת האמת, החוק מונה גם הגנות לפרסום שנעשה בתום לב בנסיבות מסוימות, למשל תלונה לרשות שמוסמכת לקבל תלונות על אותו אדם, או הבעת דעה על התנהגות של אדם בתפקיד ציבורי. הגנת התלונה אינה חלה על פרסום אחר של התלונה, למשל ברשתות. כשמי שפרסם מוכיח שהפרסום נעשה באחת הנסיבות האלה ולא חרג מהסביר, החוק מניח שפעל בתום לב.

חשוב לזכור שגם פרסום נכון עלול לפגוע בפרטיות, וזו מסגרת משפטית נפרדת. ראו גם את השאלות «מה נחשב לשון הרע?», «אפשר לתבוע לשון הרע על ביקורת נגד איש ציבור? איפה עובר הגבול?» ו«מישהו פגע בי, ואני רוצה לפרסם את שמו ברשתות. מותר לי?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 11/11/2026
סעיף 1 בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע:
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

"אדם" – יחיד או תאגיד;
"מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 02/11/2026
זה תלוי בתוכן ובנסיבות. פרסום שמזהה אדם ועלול להשפיל אותו או לפגוע בעסק שלו עשוי להיות לשון הרע, גם כשהכותב משוכנע שהוא צודק. לכן לפני פרסום כזה רצוי לחשוב היטב.

החוק נותן הגנות. אחת מהן היא אמת בפרסום: הדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים נדרשים, ולכן גם דבר נכון שהוא עניין פרטי בלבד אינו מוגן בהכרח. יש גם הגנות של פרסום בתום לב בנסיבות שהחוק מונה, למשל כשיש חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם, או כדי להגן על עניין אישי כשר. בנוסף, החוק מאפשר לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד סכום מקסימלי צמוד מדד (בסיס 50,000 ₪), וכפל ממנו כשהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. מי שמפרסם צריך להיות מסוגל להוכיח את מה שכתב, ולשים לב גם לסגנון: תיאור עובדתי שונה מכינויי גנאי.

לעתים פנייה לגורם המוסמך, כמו המשטרה, הרשות המתאימה או הגוף שמפקח על העסק, עשויה להשיג את המטרה ולצמצם את החשיפה לתביעה. פרסום שכולל פרטים אישיים, כמו כתובת או מידע רפואי, עלול לעורר גם שאלה של פגיעה בפרטיות. ראו גם את השאלות «מה נחשב לשון הרע?», «האם ביקורת שלילית בגוגל על עסק יכולה להיות לשון הרע?» ו«פרסמתי משהו פוגעני על אדם ואני רוצה להתנצל. האם התנצלות מונעת תביעת לשון הרע?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנוסח לפני הפרסום בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 04/11/2026
לפעמים כן, אם כי זה לא תמיד פשוט. בחוק אין הליך מיוחד לחשיפת זהות של גולש אנונימי, ואין הליך שמחייב רשת חברתית או אתר למסור את פרטי המשתמש לכל מי שטוען שנפגע. אם אפשר לפנות לבית המשפט בעניין זה תלוי בנסיבות, ולכן רצוי לבחון את המקרה לפני שפועלים. הצעד הראשון הוא לתעד היטב: צילומי מסך עם תאריך ושעה, קישור לפרסום ולפרופיל, ותגובות של אחרים.

במקביל אפשר לדווח לפלטפורמה על התוכן ולבקש להסיר אותו לפי הכללים שלה. כשהפרסום כולל גם איומים, הטרדה חוזרת או פגיעה חמורה בפרטיות, אפשר לשקול תלונה במשטרה, שיש לה כלים משלה לבירור. לשון הרע היא גם עבירה, אם כי רק כשהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ולשני אנשים או יותר מלבד הנפגע. לעתים הזהות מתבררת מהתוכן עצמו, מפרטים שרק אדם מסוים יודע, או מהקשר לסכסוך קיים. רצוי לבחון את כל האפשרויות לפני שמחליטים על הצעד הבא.

ראו גם את השאלות «כתבו עליי פוסט פוגעני בלי להזכיר את השם שלי, וכולם הבינו שמדובר בי. זה עדיין לשון הרע?», «מישהו פתח פרופיל מזויף בשמי ועם התמונות שלי ברשתות. מה אפשר לעשות?», «מה נחשב לשון הרע?» ו«עד מתי אפשר להגיש תביעת לשון הרע?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 13/11/2026
יש להבחין בין שני מסלולים. בתביעה אזרחית לפיצוי חלים כללי ההתיישנות הרגילים: ככלל שבע שנים, שנמנות מהיום שבו נולדה עילת התביעה. בהליך פלילי בגין לשון הרע חלים הכללים הרגילים של התיישנות עבירות, והתקופה קצרה יותר.

עם זאת, אין לדחות את הבירור. עם הזמן קשה יותר לשמור ראיות: פוסטים נמחקים, צילומי מסך הולכים לאיבוד, ועדים שוכחים פרטים. לכן כדאי לתעד את הפרסום מיד, כולל הכתובת, התאריך, מספר התגובות והשיתופים, ומי ראה אותו.

בפרסום ברשת עולות שאלות נוספות, למשל ממתי מתחילה התקופה כשהפרסום ממשיך להופיע, ומה הדין בשיתוף מאוחר. למידע על שיתוף פוסט פוגעני ראו את השאלה הקיימת באתר בנושא. המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את המועדים בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
ייתכן. חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסום ברשתות חברתיות. יש להבחין בין מסלולי הפרסום שבסעיף 2: בפרסום בכתב, סעיף 2(ב)(2) בוחן אם הכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע. לפי סעיף 2(ב)(1), הפרסום נועד לאדם זולת הנפגע והגיע אליו או לאדם אחר זולת הנפגע. לכן אין להחיל על כל סטורי, ללא הבחנה בסוג התוכן, את מבחן האפשרות להגיע לאחר. העובדה שהסטורי זמני אינה פטור מאחריות. הבדיקה מבוססת כאן על הוראות החוק הכלליות, ולא על פסיקה ייעודית לסטורי.

השאלה אם יש עילה תלויה בתוכן ובנסיבות: האם הדברים עלולים להשפיל, לבזות או לפגוע במשלח היד, האם מדובר בטענה עובדתית או בהבעת דעה, והאם חלה אחת ההגנות שבחוק. אחת ההגנות היא אמת בפרסום כשיש בו גם עניין ציבורי. שני התנאים נדרשים. יש גם הגנות של פרסום בתום לב בנסיבות שהחוק מונה. בנוסף, החוק מאפשר במקרים מתאימים לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד סכום מקסימלי שקבוע בחוק וצמוד מדד.

בתיעוד פרסום זמני עשויים להיות חשובים צילום מסך או הקלטת מסך, שם המשתמש, התאריך והשעה, מספר הצפיות אם מופיע, ותגובות או שיתופים. אפשרויות של הסרה, תגובה או תביעה מחייבות בחינה לפי הנסיבות, וגם תגובה פומבית עשויה לעורר שאלת לשון הרע. שאלה זו קרובה לפרסום בקבוצת פייסבוק או בוואטסאפ, אם כי הפורמט הזמני דורש תיעוד מיידי במיוחד. ראו גם את השאלות «מה נחשב לשון הרע?», «כתבו עליי פוסט שקרי בקבוצת פייסבוק. האם זו עילה לתביעה?», «כתבו עליי לשון הרע בקבוצת וואטסאפ. אפשר לתבוע?» ו«מישהו פגע בי, ואני רוצה לפרסם את שמו ברשתות. מותר לי?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 07/11/2026
התנצלות אינה מבטלת מעצמה את האפשרות לתבוע, כי הפרסום כבר נעשה. עם זאת, חוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט להתחשב בהתנצלות לקולא כשהוא קובע את הפיצוי, בתנאי שההתנצלות או התיקון פורסמו באותו מקום, באותו היקף ובאותה דרך של הפרסום המקורי, ובלי הסתייגות. זו התחשבות לקולא ולא הגנה מלאה מפני התביעה.

בפועל, התנצלות והסרה מהירה של הפרסום מובילות לעתים להסכמות בלי הליך משפטי, ולעתים הנפגע מבקש אותן כחלק מהסדר. לכן חשוב לפרסם אותה, למשל, באותה קבוצה או באותו עמוד שבו הופיע הפרסום, ובלי הסתייגויות.

רצוי לשים לב לניסוח. התנצלות שנכתבת בחופזה עלולה לכלול הודאה בעובדות שלא היה צורך להודות בהן, או לחזור על הדברים הפוגעניים. מנגד, התנצלות שנכתבת בכוונה מלאה ובזמן עשויה לצמצם את הנזק לשני הצדדים. אם התקבל מכתב התראה, מומלץ לבחון אותו לפני שמשיבים. ראו גם את השאלות «שלחתי הודעה פרטית פוגענית לאדם. האם הוא יכול לתבוע אותי?», «האם לחיצה על "שיתוף" (Share) של פוסט פוגעני נחשבת גם היא ללשון הרע?» ו«עד מתי אפשר להגיש תביעת לשון הרע?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 03/11/2026
מכתב התראה הוא בדרך כלל דרישה מצד מי שטוען שנפגע מפרסום, להסיר אותו, להתנצל או לשלם פיצוי, לפני הגשת תביעה. חוק איסור לשון הרע אינו מחייב לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה. מכתב כזה הוא צעד שנוהגים לעשות, ולא תנאי שקבוע בחוק. המכתב אינו פסק דין ואינו מחייב לשלם את הסכום הנדרש בו, אם כי חשוב להתייחס אליו ברצינות ולא להתעלם מהמועדים שנקבעו בו.

ראשית, רצוי לשמור את הפרסום המקורי ואת ההקשר שלו, למשל צילומי מסך עם תאריך, התגובות והשיח שקדם לו. אחר כך בוחנים אם הפרסום בכלל עשוי להיחשב לשון הרע, ואם עומדות הגנות שהחוק מכיר בהן, כמו אמת בפרסום כשיש בו עניין ציבורי, או פרסום בתום לב בנסיבות שמפורטות בחוק. בית המשפט רשאי גם להתחשב לטובת המפרסם, בעת קביעת הפיצוי, בכך שהתנצל, תיקן או הכחיש את הדבר, בתנאי שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו באותו מקום, באותה מידה ובאותה דרך שבהן פורסם הדבר הפוגע, ובלי הסתייגות.

הסרת הפרסום, תגובה מנומקת, הצעת הסדר או החלטה לא להשיב הן אפשרויות שונות, ולכל אחת השלכות. תגובה בכתב עלולה לשמש בהמשך כראיה, ולכן רצוי לנסח אותה בזהירות. ראו גם את השאלות «פרסמתי משהו פוגעני על אדם ואני רוצה להתנצל. האם התנצלות מונעת תביעת לשון הרע?», «מה נחשב לשון הרע?» ו«עד מתי אפשר להגיש תביעת לשון הרע?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את המכתב ואת הפרסום בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 09/11/2026
בדרך כלל לא בעילה של לשון הרע, אם כי זה תלוי בנסיבות. לשון הרע מחייבת «פרסום» לאדם זולת הנפגע, כלומר שהדברים יגיעו לאדם נוסף מלבד הנפגע. הודעה שנשלחה רק לנפגע, ונשארה אצלו, בדרך כלל אינה עומדת בתנאי הזה.

החוק מגדיר מתי רואים דבר כפרסום, ולפי ההגדרה גם דבר בכתב נחשב פרסום אם, לפי הנסיבות, הוא עשוי היה להגיע לאדם נוסף. למשל הודעה לתיבת דואר משותפת, או למכשיר שידוע שגם אחרים קוראים בו. הודעה בקבוצת וואטסאפ, גם קטנה, היא פרסום לכל דבר.

גם כשאין לשון הרע, הודעות פוגעניות עלולות להיות בעייתיות מסיבות אחרות. שימוש בטלפון או בהודעות כדי להטריד, להפחיד או להקניט עלול להיות עבירה, והודעות חוזרות ומאיימות עשויות להצדיק צו למניעת הטרדה מאיימת. ראו את השאלה «מה ההבדל בין צו הגנה לבין צו למניעת הטרדה מאיימת?».

המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את תוכן ההודעות ואת הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026