054-2845005

שאלות ותשובות

לפי חוק השמות, ההורים רשאים לשנות את שם המשפחה של ילדם הקטין באישור בית המשפט, ובלבד שהילד, אם הוא מסוגל לחוות את דעתו, מקבל הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו, ושעמדתו מקבלת משקל ראוי לפי גילו ובגרותו. שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילד. הגירושין כשלעצמם לא מבטלים את האפוטרופסות, ושינוי שם המשפחה הוא עניין שבו ההורים פועלים יחד. כלומר, גם כשההורים מסכימים, שינוי שם המשפחה של קטין טעון אישור בית המשפט. גם כשאין הסכמה בין ההורים, ההכרעה היא בידי בית המשפט, והוא בוחן את נסיבות המקרה.

רצוי לנסות להגיע להסכמה לפני הפנייה לבית המשפט, ולעתים גישור יכול לעזור. כשמגישים בקשה, רצוי לצרף את עמדת שני ההורים, ככל שישנה, ולתת לילד הזדמנות להביע את עמדתו אם הוא מסוגל לחוות את דעתו.

ראו גם את השאלות «איך נקבעים אחריות הורית וזמני שהות אחרי גירושין?», «ההורים לא מסכימים על בית הספר או על טיפול רפואי לילד. מי מחליט?» ו«מה זה גישור גירושין, ובמה הוא שונה מהליך בבית המשפט?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 12/11/2026
שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. בעניינים הנתונים לאפוטרופסותם, כמו חינוך, בריאות ומקום מגורים, עליהם לפעול בהסכמה. החוק קובע גם חזקה בדבר הסכמת הורה לפעולת ההורה האחר, כל עוד לא הוכח אחרת, ומאפשר לכל הורה לפעול לבדו בעניין שאינו סובל דיחוי. בדיני המשפחה כיום מדברים על אחריות הורית ועל חלוקת זמני שהות. המבחן המנחה הוא טובת הילד.

כשההורים מסכימים, אפשר לעגן את ההסדר בהסכם הטעון אישור בית המשפט, שיבחן את טובת הקטין לפי סעיף 24. בהיעדר הסכם, או אם ההסכם לא בוצע, בית המשפט רשאי לקבוע את ההסדר לפי סעיף 25. טובת הקטין מנחה את בית המשפט. לצד זאת, סעיף 25 קובע את מה שמכונה "חזקת הגיל הרך": ילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. אין נוסחה אחת שמתאימה לכל משפחה, ויש להבחין בין הוראת החוק לבין יישומה בנסיבות המקרה.

זמני השהות משפיעים גם על שאלות נוספות, כמו מזונות ומעבר דירה. הסדר שנקבע בהסכם או בהחלטה נשאר בתוקף עד שישונה. ראו גם את השאלות «הילד מסרב ללכת להורה השני בזמני השהות. מה עושים?», «אפשר לעבור לגור בעיר אחרת עם הילדים אחרי גירושין, בלי הסכמת ההורה השני?» ו«איך נקבעים מזונות ילדים כשיש אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 07/11/2026
אין נוסחה אחת שמתאימה לכל משפחה. בדיני המשפחה כיום מדברים על אחריות הורית משותפת ועל חלוקת זמני השהות, ולא על «משמורת».

מאז בע״מ 919/15 של בית המשפט העליון, בגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים במזונות הילדים באופן שווה. החלוקה ביניהם נקבעת לפי היכולת הכלכלית היחסית של כל הורה מכל מקורות ההכנסה שלו, בהתחשב בחלוקת זמני השהות בפועל ובכלל נסיבות המקרה.

לכן זמני שהות שווים אינם מבטלים אוטומטית את החיוב במזונות. כשיש פער ניכר בין ההכנסות, עדיין עשוי להיקבע תשלום איזון. הוצאות מדור והוצאות שאינן תלויות בזמני השהות, כמו חינוך ובריאות, נבחנות בנפרד.

לגבי ילדים מתחת לגיל 6 ומעל גיל 15 חלים כללים אחרים. גם בין ערכאות שונות היישום עשוי להיות שונה. המידע כאן כללי. מומלץ לבחון את נתוני ההכנסות, את זמני השהות ואת צורכי הילדים בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז · עודכן בתאריך 27/10/2026
אפשר לעגן הסכמות פרידה בהסכם כתוב. אישור רכיביו תלוי בנושא ובסמכות הערכאה. סעיף 2 לחוק יחסי ממון מסדיר אישור הסכם ממון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי המוסמך, לאחר שנוכחו בהסכמה חופשית ובהבנת משמעות ההסכם ותוצאותיו. אין זה מקור יחיד לאישור כל רכיבי הסכם הגירושין.

סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מחייב אישור הסכם הורים החיים בנפרד בענייני אפוטרופסות, החזקה וקשר, לאחר בחינת טובת הקטין. סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה מאפשר אישור הסכם ומתן תוקף של פסק דין בעניין שבסמכותו, גם בלי תובענה תלויה ועומדת.

אצל בני זוג יהודים אישור ההסכם אינו מחליף סידור גט בבית הדין הרבני. החריג ליישוב סכסוך נובע מהגדרת «תובענה בעניין של סכסוך משפחתי» בסעיף 2(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה: ההגדרה מחריגה תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים. אין בכך פטור גורף לכל תביעה נלווית או לכל רכיב בהסכם. רצוי לבדוק מראש את מסלול האישור וההתחייבויות. המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 08/11/2026
כן. הסכם ממון אפשר לערוך גם לאחר הנישואין, ואפשר גם לשנות הסכם קיים. ההבדל הוא באישור: הסכם שנחתם לפני הנישואין יכול להיות מאושר בידי נוטריון, ואילו הסכם שנערך או שונה בזמן הנישואין טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי המוסמך.

בעת האישור הערכאה בודקת ששני בני הזוג התקשרו בהסכם בהסכמה חופשית ומתוך הבנת משמעותו ותוצאותיו. הסכם שלא אושר כנדרש עלול להיתקל בקושי כשמבקשים להסתמך עליו בהמשך.

זוגות פונים להסכם כזה לעתים בנקודות ציון: רכישת דירה, קבלת ירושה או מתנה מההורים, פתיחת עסק או נישואין שניים. המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות ואת הנוסח בשיחה פרטנית לפני החתימה.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 01/11/2026
כשההורים פרודים או גרושים, יציאה של הילדים מהארץ דורשת לרוב את הסכמת שני ההורים, ובהיעדר הסכמה ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

מה זה צו עיכוב יציאה? צו שאוסר על הילדים לצאת מהארץ. הוא נועד למנוע מצב שבו הורה יוצא עם הילדים ולא חוזר.

האם אפשר לטוס כשיש צו? כן, בהיתר של בית המשפט. ההורה שמבקש לנסוע מגיש בקשה להתיר יציאה זמנית, ובית המשפט עשוי להתנות אותה בתנאים, כגון ערבות צד שלישי והתחייבות אישית.

מה שוקל בית המשפט? בעיקר את טובת הילדים ואת ממשות החשש שלא יחזרו. באחת ההחלטות צוין שכאשר הילדים מעל גיל 8, זכות התנועה שלהם מהותית יותר.

מה זה אמנת האג? אמנה בינלאומית בעניין החזרת ילדים חטופים. בישראל היא מעוגנת בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התנש״א-1991.

מתנגדים לנסיעה? ההתנגדות צריכה להישען על חשש מוחשי ומפורט. כפי שהסביר עו״ד עידן בועז בכתבה במאקו (https://www.mako.co.il/finances-law/family-law/Article-7a1ddae717230a1026.htm), בבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל (תלה"מ 71082-06-26) נדחתה דרישה לערבות של 500,000 ₪ לטיול קצר, הנסיעה הותרה בערבות של 50,000 ₪, והאב חויב בהוצאות.

כל מקרה נבחן לגופו. לפני הגשת בקשה או התנגדות כדאי להתייעץ.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 28/10/2026
שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילדים, והחוק קובע שבעניינים הנתונים לאפוטרופסותם, כמו קביעת מקום המגורים, עליהם לפעול בהסכמה. מעבר משמעותי שמשפיע על זמני השהות של ההורה השני אינו החלטה שהורה אחד מקבל לבד, גם אם הילדים גרים אצלו רוב הזמן.

כשאין הסכמה, אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, והוא מכריע לפי טובת הילדים. בית המשפט בוחן נתונים כמו המרחק, הסיבה למעבר, הקשר של הילדים עם כל אחד מההורים, המסגרות החינוכיות, ואיך יישמרו זמני השהות עם ההורה שנשאר. לעתים בית המשפט נעזר בתסקיר של עובד סוציאלי לסדרי דין, ולעתים גם שומע את הילדים.

מעבר בלי הסכמה ובלי החלטה שיפוטית עלול לפגוע בעמדה של ההורה בהליך. מנגד, הורה שמתנגד כדאי שיפעל בזמן ולא ימתין עד שהמעבר יבוצע. ראו גם את השאלה «אפשר לטוס לחו״ל עם הילדים אחרי גירושין? ומה זה צו עיכוב יציאה?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית לפני כל צעד.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 02/11/2026
מי שרואה עצמו נפגע מצוואה יכול להגיש התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה. ההתנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה, ובמקרים רבים התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה.

עילות נפוצות להתנגדות הן חשש שהמוריש לא הבין מה פירוש צוואה בעת עריכתה, השפעה בלתי הוגנת, כפייה, תרמית או טעות, פגמים בצורת הצוואה, וכן מצב שבו מי שערך את הצוואה או היה עד לה הוא גם מי שנהנה ממנה. חשוב לדעת שחוק הירושה מאפשר לבית המשפט לקיים צוואה גם כשיש פגם צורני מסוים, אם אין ספק באמיתותה.

מדובר בהליך שמבוסס על ראיות: מסמכים רפואיים, עדויות על הקשר בין המוריש לנהנה ונסיבות עריכת הצוואה. יש גם חשיבות לזמנים, כי ההתנגדות מוגשת בתוך תקופה שנקבעת לאחר הפרסום על הבקשה. המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות והמועדים בשיחה פרטנית בהקדם.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 01/11/2026
תסקיר הוא חוות דעת בכתב שמכין עובד סוציאלי לעניין סדרי דין, שנקרא לעתים גם פקיד סעד, לפי צו של בית המשפט. החוק מאפשר לבית המשפט להורות על תסקיר בעניין שבו עליו להביא בחשבון את טובתו של קטין, כמו אחריות הורית וזמני שהות. לצורך הכנת התסקיר, החוק מאפשר לעובד הסוציאלי להיכנס לכל מקום שבו נמצא הילד או עשוי להימצא ולשוחח עם כל מי שיש לו מידע על הילד. בדרך כלל הוא נפגש עם כל אחד מההורים, ולעתים גם עם הילדים, עורך ביקור בית ומקבל מידע מגורמים נוספים כמו בית הספר או גורמי טיפול. התסקיר כולל את חוות דעתו.

ההכרעה נשארת בידי בית המשפט, שקובע את העניין לפי מה שנראה לו לטובת הילד, על סמך כל החומר שלפניו, והתסקיר הוא חלק מהחומר הזה. לפי החוק, התסקיר נמסר לצדדים ובית המשפט שומע את טענותיהם לגבי מה שכתוב בו, אלא אם הורה מטעמים מיוחדים שלא לגלות את תוכנו, כולו או חלקו. בית המשפט גם רשאי לצוות על העובד הסוציאלי לבוא ולהיחקר לפניו.

כדי להתכונן, רצוי להגיע לפגישות בזמן, לשתף פעולה, להתמקד בילדים ובצרכיהם ולא בטענות נגד ההורה השני, ולהביא מסמכים רלוונטיים, למשל אישורים מבית הספר או מגורמי טיפול. לא מומלץ להכין את הילדים מראש למה לומר. ראו גם את השאלות «איך נקבעים אחריות הורית וזמני שהות אחרי גירושין?» ו«הילד מסרב ללכת להורה השני בזמני השהות. מה עושים?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 10/11/2026
ככלל, כל שותף בדירה רשאי לבקש מבית המשפט לפרק את השיתוף, גם בלי הסכמת השותף האחר. בפירוק של דירת מגורים, הדרך המקובלת היא מכירת הדירה וחלוקת התמורה, ולעתים אחד מבני הזוג קונה את החלק של השני.

עם זאת, כשבית המשפט מורה על פירוק שיתוף בדירת המגורים של בני זוג בדרך של מכירה, החוק קובע שהמכירה תידחה עד שבית המשפט ישתכנע שלילדים הקטינים ולבן הזוג שהם אצלו יהיה מדור חלוף סביר, כולל הסדר ביניים. בית המשפט בוחן את הנסיבות של המקרה.

הפירוק משתלב לרוב בהליך הכולל של חלוקת הרכוש, ושאלות כמו מי משלם את המשכנתא בינתיים, דמי שימוש לבן הזוג שעזב, ואיך מתחשבים בהשקעות של כל צד, נבחנות לפי הנסיבות. ראו גם את השאלות «מהו איזון משאבים, ואילו נכסים לא מתחלקים בגירושין?» ו«האם בגידה של בן או בת הזוג משפיעה על חלוקת הרכוש בגירושין?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 03/11/2026
בישראל גירושין בין בני זוג יהודים נעשים בבית הדין הרבני, והגט ניתן ומתקבל מרצון. לכן כשאחד הצדדים מסרב, בית הדין אינו מסדר את הגט בלי הסכמתו, אם כי החוק נותן לו כלים להפעיל לחץ כדי שפסק הדין יקוים.

כשיש פסק דין של בית הדין בעניין הגט, החוק מאפשר לבית הדין להטיל על הצד שאינו מקיים אותו צו הגבלה. למשל, הגבלה על יציאה מהארץ ועל דרכון, על רישיון נהיגה, על מינוי לתפקידים מסוימים, על עיסוק במקצוע מוסדר או בעסק טעון רישיון, על משיכת שיקים, על כרטיס אשראי ועל הקמת תאגיד, וכן הקפאת חשבון בנק. החוק מאפשר גם מאסר כפייה של עד 5 שנים, שאפשר להאריך עד 10 שנים בסך הכול. ההחלטה אילו הגבלות להטיל ומתי נתונה לשיקול דעת בית הדין, לפי הנסיבות.

מעבר להליך בבית הדין, לעתים נבחנת גם האפשרות של תביעה אזרחית בשל הנזק שהסירוב גורם. כל מקרה נבחן לגופו.

רצוי לתעד את ההליך ואת הסירובים, ולשקול מוקדם ככל האפשר איזה צעד מתאים: בקשה לצו הגבלה, הליך אזרחי או ניסיון להגיע להסכמות. ראו גם את השאלות «האם "מרוץ הסמכויות" עדיין קיים? איפה עדיף להגיש תביעה, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה?» ו«האם חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת גירושין?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 03/11/2026
כן, אם כי בהיקף מצומצם יותר מבעבר. אצל בני זוג יהודים, בית הדין הרבני מוסמך לדון בגירושין, ויכול לדון גם בעניינים כמו רכוש אם הם נכרכו כדין בתביעת הגירושין. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון באותם עניינים אם התביעה בהם הוגשה אליו קודם. לכן הערכאה שאליה הוגשה התביעה הראשונה עשויה לקבוע היכן יידונו הנושאים.

כמה דברים צמצמו את המרוץ. בית המשפט העליון קבע שגם בית הדין הרבני, כשהוא דן ברכוש, מחויב להחיל את דיני הרכוש האזרחיים. כריכה בתביעת גירושין צריכה להיות כנה ולעמוד בתנאים שנקבעו בפסיקה. נוסח סעיף 3 לחוק מאפשר לכרוך בתביעת הגירושין גם מזונות ילדים, אם כי לפי הפסיקה מזונות ילדים הם זכות עצמאית של הילדים, ותביעה בשמם נדונה לרוב בבית המשפט לענייני משפחה.

בנוסף, לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, ברוב המקרים יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, ובתקופת עיכוב ההליכים אין להגיש תובענה. בפועל, שאלת הערכאה עולה לרוב בתום התקופה הזו. ראו גם את השאלה «האם חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת גירושין?».

אין ערכאה שעדיפה תמיד. ההבדלים נוגעים לסוגיות כמו כתובה, מזונות אישה, סדרי הדין והגישה לשאלות רכוש מסוימות. המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הנסיבות לפני הגשת בקשה כלשהי.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
ככלל לא. לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, הזכות למחצית משווי הנכסים שנצברו במהלך הנישואין אינה תלויה בשאלה מי אשם בפירוק הקשר. בית המשפט העליון קבע שגם בית הדין הרבני, כשהוא דן ברכוש, מחויב להחיל את דיני הרכוש האזרחיים, ושאין לשלול איזון משאבים בשל בגידה.

עם זאת, התמונה אינה אחידה בכל מצב. בפסיקה נדונו מקרים שבהם בית הדין הרבני שקל את התנהגות בן הזוג בבחינת טענה לשיתוף בנכס ספציפי, למשל דירה שהייתה רשומה רק על שם בן הזוג השני. במישור הדתי, בבית הדין הרבני, בגידה עשויה להשפיע גם על הזכות לכתובה ועל מזונות אישה.

בעניינים שנוגעים לילדים, כמו מזונות ילדים, אחריות הורית וזמני שהות, ההכרעה נעשית לפי טובת הילדים, ובגידה של הורה אינה שיקול שעומד בפני עצמו.

לכן חשוב לבחון באיזו ערכאה מתנהל ההליך ואיזה רכוש נמצא במחלוקת. ראו גם את השאלה «מהו איזון משאבים, ואילו נכסים לא מתחלקים בגירושין?». המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
ככלל, זכויות פנסיוניות שנצברו בתקופת הנישואין נכללות באיזון המשאבים בין בני הזוג, כמו נכסים אחרים שנצברו באותה תקופה. זכויות שנצברו לפני הנישואין או אחרי מועד הקרע אינן מתחלקות בדרך כלל, אם כי יש חריגים לפי הנסיבות ולפי הסכם ממון אם נחתם.

החוק מאפשר לחלק את הזכויות כבר בשלב הגירושין, בלי לחכות לפרישה. על בסיס פסק דין או הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, הקופה או הקרן מפצלת את החיסכון ופותחת חשבון נפרד לבן הזוג הזכאי, או מעבירה לו את חלקו במועד הזכאות. כדי שהקופה תבצע את החלוקה, ניסוח פסק הדין צריך לעמוד בדרישות שנקבעו בחוק ובתקנות.

במקרים רבים בני הזוג מעדיפים לקזז את חלק הפנסיה מול נכס אחר, למשל הדירה, במקום לפצל את הקופה. חשוב להעריך את שווי הזכויות לפני שמסכמים, ולעיתים נדרש אקטואר. המידע כאן הוא כללי בלבד, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
אין בחוק או בפסיקה כלל שקובע הפרש קבוע בין סכומי מזונות בפריפריה לבין סכומים במרכז הארץ. מזונות ילדים נקבעים לפי צורכי הילדים בפועל ולפי היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים, בהתחשב בחלוקת זמני השהות ובנסיבות המשפחה.

יוקר המחיה באזור המגורים יכול להשפיע על חלק מהרכיבים. כך למשל הוצאות המדור נבחנות לפי עלות הדיור בפועל, ובאזור שבו הדיור זול יותר רכיב זה עשוי להיות נמוך יותר. גם הוצאות כמו חוגים ומסגרות חינוך משתנות ממקום למקום.

עם זאת, הגורמים המכריעים הם לרוב הכנסות ההורים, גילאי הילדים וחלוקת זמני השהות, ולא האזור כשלעצמו. גם בין שופטים ובין ערכאות קיימים הבדלים ביישום. ראו גם את השאלה «איך נקבעים מזונות ילדים כשיש אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים?».

המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את נתוני ההכנסות וההוצאות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
במקרים רבים כן. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מי שמבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי נדרש תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוך. תביעת גירושין שמוגשת בהסכמת שני הצדדים אינה נכללת בחובה זו.

הבקשה עצמה אינה אמורה לכלול טענות או עובדות על הסכסוך. אחרי הגשתה מוזמנים הצדדים לפגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו״ת) ביחידת הסיוע שליד הערכאה. הפגישות מתקיימות תוך 45 ימים, ויחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב 15 ימים. בתקופת עיכוב ההליכים, שנמשכת 60 ימים, או 75 ימים אם הייתה הארכה, אין להגיש תובענה בעניין הסכסוך, אם כי אפשר לבקש סעד דחוף או זמני גם בתקופה זו.

חשוב לדעת שהחובה אינה חלה על הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, על הליך לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, על הליך שמקום מושבו של אחד הצדדים אינו בישראל, ועל הליך שהמדינה צד לו.

לכן לפני פתיחת הליך כדאי לבדוק האם החובה חלה על הנושא הספציפי, באיזו ערכאה מגישים את הבקשה, ומה אפשר לבקש במקביל אם קיים צורך דחוף. המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז · עודכן בתאריך 27/10/2026
לא כל חוב מתחלק באופן אוטומטי. בגירושין של בני זוג נשואים חלה בדרך כלל מסגרת איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. לצורך האיזון שמים את נכסי כל אחד מבני הזוג, ומשווי הנכסים של כל אחד מנכים את החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאינם מתאזנים. השאלה המרכזית היא לאיזו מטרה נוצר החוב, ומתי.

חוב שנועד לצורכי המשפחה המשותפים, כמו משכנתה על דירת המגורים או הלוואה למימון הוצאות הבית, עשוי להיכלל באיזון ולהיות מיוחס לשני בני הזוג, גם אם הוא רשום על שם אחד מהם. לעומת זאת, חוב אישי שנלקח שלא לצורכי המשפחה, למשל להימור או להוצאה פרטית שלא קשורה לחיי הבית, עשוי להיוותר על כתפי מי שיצר אותו, ובמקרים מתאימים בית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שווה. גם כאן ההכרעה תלויה בראיות ובנסיבות.

חשוב להבחין בין היחסים בין בני הזוג לבין היחסים מול הנושה. גם כשבאיזון בין בני הזוג מחליטים שחוב מסוים משותף, הנושה (כמו הבנק) עשוי להמשיך לתבוע את מי שחתם על ההתחייבות מולו. רצוי לאסוף מסמכים על מועד יצירת החוב, מטרתו, ומי נהנה ממנו בפועל. ראו גם את השאלות «מהו איזון משאבים, ואילו נכסים לא מתחלקים בגירושין?» ו«חיינו יחד כידועים בציבור ונפרדנו. האם הרכוש מתחלק כמו בגירושין?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 05/11/2026
התשובה תלויה בסוג הרכיב שמבקשים לשנות.

רכיבים שנוגעים לילדים, כמו מזונות ילדים, אחריות הורית וזמני שהות, אינם סופיים. אפשר לבקש לשנות אותם כשחל שינוי נסיבות מהותי מאז שניתן פסק הדין, למשל שינוי משמעותי בהכנסות, במצב הבריאותי או בצורכי הילדים. בית המשפט בוחן את הבקשה לאור טובת הילדים.

רכיבים רכושיים, כמו חלוקת דירה, כספים וזכויות, נחשבים ככלל סופיים. שינוי שלהם אפשרי רק במקרים חריגים, למשל כשההסכם נכרת בעקבות פגם ברצון כמו הטעיה או כפייה, והטענה הועלתה בזמן.

לכן לפני הגשת בקשה כדאי לבדוק אילו סעיפים בדיוק רוצים לשנות, מה השתנה מאז האישור, ואילו מסמכים מוכיחים זאת. למידע על שינוי מזונות ראו את השאלה «האם ניתן לשנות פסק דין בעניין מזונות?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את ההסכם בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
כן. פסק דין למזונות ילדים אינו סופי במובן הרגיל, כי צורכי הילדים והיכולת הכלכלית של ההורים משתנים עם הזמן. לכן אפשר להגיש תביעה להגדלת המזונות או להפחתתם.

לפי הפסיקה, מי שמבקש לשנות את הסכום צריך להראות שינוי נסיבות מהותי מאז שניתן פסק הדין. השינוי צריך להיות משמעותי. דוגמאות שנבחנות בפסיקה הן שינוי ניכר בהכנסה של אחד ההורים, שינוי בחלוקת זמני השהות, או שינוי בצרכים של הילד.

כשהמזונות נקבעו בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, חל אותו עיקרון. ראו גם את השאלה «האם ניתן לשנות הסכם גירושין שכבר קיבל תוקף של פסק דין?». עד שבית המשפט מחליט אחרת, פסק הדין הקיים ממשיך לחייב, ולכן אין להפסיק תשלום על דעת עצמך.

המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את נתוני ההכנסות ואת השינוי שחל מאז פסק הדין בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 28/10/2026
כשיש פסק דין למזונות או הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, אפשר לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל לגביית החוב. לחוב מזונות יש בחוק מסלול והוראות מיוחדים, ובהם אפשרות לעקל את משכורתו של החייב אצל מעסיקו בגובה המזונות, ואפשרות שרשם ההוצאה לפועל ייתן צו מאסר נגד החייב, בתנאים ובמגבלות שקבועים בחוק. ההחלטה על כל אמצעי נתונה לרשם ההוצאה לפועל ותלויה בנסיבות.

בנוסף, הורה שזכאי למזונות לפי פסק דין ואינו מקבל אותם יכול לבדוק זכאות לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום). הזכאות תלויה בתנאים שנקבעו בחוק ובתקנות, ובהם תושבות בישראל של הזוכה ושל החייב, והמוסד גובה בעצמו את החוב מן החייב. הסכום המשולם מהמוסד אינו בהכרח זהה לסכום שנפסק. תשלום מהמוסד אינו משולם למפרע אלא עד היום שנקבע בפסק הדין או עד שנה אחת לפני יום הגשת הבקשה, לפי המאוחר, ולכן רצוי להגיש את הבקשה בהקדם.

החוק מכיר בגביית חוב עבר במזונות, כלומר תשלומים שהצטברו ולא שולמו במועד, אם כי קובע לגביו הוראות מיוחדות, למשל אפשרות שרשם ההוצאה לפועל יורה על תשלומו בשיעורים. גם תשלום מהמוסד לביטוח לאומי משולם למפרע לתקופה מוגבלת בלבד. לכן מומלץ לפעול בהקדם ולשמור תיעוד של כל תשלום שהתקבל ושל כל תשלום שלא התקבל. מי שנסיבותיו השתנו יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את פסק הדין, ולא רצוי להפחית את התשלום על דעת עצמו לפני החלטה כזאת. ראו גם את השאלות «האם ניתן לשנות פסק דין בעניין מזונות?» ו«עד איזה גיל משלמים מזונות ילדים, ומה קורה בתקופת השירות הצבאי?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 09/11/2026
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, והאפוטרופסות כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו. הגירושין כשלעצמם לא מבטלים את האפוטרופסות של אף אחד מההורים. ההורים רשאים להסכים ביניהם על חלוקת האפוטרופסות, והסכם כזה טעון אישור בית המשפט, שיאשרו אם הוא לטובת הקטין. בעניינים הנתונים לאפוטרופסות, שני ההורים חייבים לפעול בהסכמה. החוק מניח שהורה שפעל בעניין מסוים עשה זאת בהסכמת ההורה השני, אלא אם הוכח אחרת. בעניין שאינו סובל דיחוי כל הורה רשאי לפעול לבד.

כשההורים לא מגיעים להסכמה בעניין שאינו נוגע לרכוש הקטין, למשל בחירת בית ספר, מעבר למסגרת חינוך אחרת או טיפול רפואי, ההורים רשאים לפנות יחד לבית המשפט. בית המשפט מנסה תחילה להביא את ההורים לידי הסכמה, ואם לא עלה בידו לעשות זאת וראה שיש מקום להכריע, הוא מכריע בעצמו או מטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון. לפני הפנייה רצוי לנסות לשוחח, להיעזר באנשי מקצוע מטפלים, או לפנות לגישור. רצוי לשמור את ההתכתבות בין ההורים בנושא.

ראו גם את השאלות «איך נקבעים אחריות הורית וזמני שהות אחרי גירושין?», «אפשר לעבור לגור בעיר אחרת עם הילדים אחרי גירושין, בלי הסכמת ההורה השני?» ו«מה זה גישור גירושין, ובמה הוא שונה מהליך בבית המשפט?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 12/11/2026
מהו״ת הם ראשי התיבות של מידע, היכרות ותיאום. אחרי הגשת בקשה ליישוב סכסוך, הצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית שאליה הוגשה הבקשה. בפגישות מקבלים מידע על דרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה, כמו גישור או טיפול זוגי או משפחתי, ועל השלכות הסכסוך על הילדים, ובוחנים אם אפשר להגיע להסכמות.

לפי החוק, דינה של הזמנה לפגישת מהו״ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט, ולכן חשוב להתייצב. בפגישות בוחנים עם הצדדים דרכים להמשך, כמו גישור, והסכמות מגיעים אליהן רק בהסכמת שני הצדדים. במשך פרק זמן שקבוע בחוק אחרי הגשת הבקשה, ככלל לא מגישים תובענה בעניין הסכסוך. גם בתקופה הזאת אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף בעניינים שנקבעו בחוק, לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ. כשלא מגיעים להסכמות, ההליך יכול להמשיך בערכאה השיפוטית בהתאם להוראות החוק.

הפגישות הן הזדמנות להבין את התמונה ולבחון הסכמות, ולכן רצוי להגיע אליהן מוכנים: לדעת מה חשוב לכם, בעיקר בעניין הילדים, הדירה והכספים, ולהבין מראש את הזכויות. אפשר להיעזר בעורך דין לפני הפגישות ובמהלך התקופה. ראו גם את השאלות «האם חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת גירושין?» ו«אנחנו מסכימים להתגרש. איך מאשרים הסכם גירושין?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 09/11/2026
ההחלטה על זמני שהות נשענת על טובת הילד. ככלל, שני ההורים נושאים באחריות הורית, וכשהם לא מסכימים בעניין שנוגע לילד, בית המשפט מכריע. לכן גם כשהילד מסרב, הסדר שנקבע בהסכם או בהחלטה שיפוטית נשאר בתוקף עד שישונה.

הסירוב יכול לנבוע מסיבות שונות: קושי רגשי עם המעבר בין הבתים, מחלוקת עם ההורה, השפעה של אחד ההורים, ולעתים גם חשש אמיתי. לכן רצוי קודם כול לנסות להבין את הסיבה, ולא להגיב בכוח. בית המשפט העליון דן בסוגיה של סירוב ילדים להיפגש עם הורה, למשל בדנ״א 6041/02 פלונית נ' פלוני, פ״ד נח(6) 246 (12/07/2004).

כשהסירוב נמשך, אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט רשאי להורות על תסקיר של עובד סוציאלי, להפנות את המשפחה לטיפול או לגורם מקצועי, ובמקרים המתאימים לבחון שינוי של ההסדר. גם ההורה שהילד גר אצלו נבחן בשאלה אם הוא מעודד את הקשר עם ההורה השני. רצוי לתעד את הסירובים ואת הניסיונות לקיים את ההסדר. ראו גם את השאלות «אפשר לעבור לגור בעיר אחרת עם הילדים אחרי גירושין, בלי הסכמת ההורה השני?» ו«האם ניתן לשנות הסכם גירושין שכבר קיבל תוקף של פסק דין?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 04/11/2026
ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד, והם מחליטים ככלל בענייניו. עם זאת, קשר עם סבים עשוי להיות חשוב לטובת הילד, ובמקרים מתאימים אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להסדרת קשר. החוק מסמיך את בית המשפט להחליט בבקשת סבים בעניין הקשר עם הנכד, אם הדבר לטובת הקטין. בקשה כזו מוגשת בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ומופנית ליחידת הסיוע.

בית המשפט בוחן את טובת הילד כעיקרון מנחה. הוא עשוי לשקול את טיב הקשר שהיה בעבר בין הסבים לנכדים, את גיל הילד, את עמדת ההורים, ואת החשש מפגיעה בילד או מהחרפת סכסוך במשפחה. אין מדובר בזכות אוטומטית של הסבים לראות את הנכדים בכל מצב, אם כי גם סירוב מוחלט מצד ההורים אינו סוף פסוק בכל מקרה.

לפני פנייה לבית המשפט רצוי לנסות הסכמה, למשל באמצעות גישור או שיחה מתווכת. כשמגישים בקשה, רצוי לתעד את הקשר שהיה, את הניסיונות ליצור קשר, ואת הסיבות לסירוב כפי שהן ידועות. ראו גם את השאלות «הילד מסרב ללכת להורה השני בזמני השהות. מה עושים?» ו«אפשר לעבור לגור בעיר אחרת עם הילדים אחרי גירושין, בלי הסכמת ההורה השני?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 05/11/2026
רישום הנישואין במשרד הפנים אינו מסיים את הנישואין, והגירושין עצמם נעשים בהליך משפטי. הערכאה שדנה בגירושין תלויה בדת של בני הזוג. כשבני הזוג שניהם יהודים, אזרחים או תושבים, הדיון בגירושין עצמם נעשה בבית הדין הרבני. כשבני הזוג בני דתות שונות, או כשאחד מהם או שניהם אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת, מגישים את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. כשאחד מבני הזוג משתייך לדת מוכרת, בית המשפט פונה לראש בית הדין הדתי כדי לברר אם לפי הדין הדתי נדרשים גירושין, ולפי התשובה נקבע היכן יתנהל ההליך.

כשבית המשפט לענייני משפחה דן בהתרת הנישואין, הוא אינו מחיל תמיד את הדין הישראלי. לפי הסדר שקובע החוק, לעתים חל דין של מדינה אחרת, למשל הדין של מקום המושב המשותף של בני הזוג או של המקום שבו נערכו הנישואין, ואז צריך להתייחס גם לדין הזה. בכל מקרה, הסכמת שני בני הזוג היא תמיד עילה לגירושין.

חשוב להבחין בין התרת הנישואין לבין העניינים הנלווים: חלוקת הרכוש, מזונות הילדים, אחריות הורית וזמני שהות. בעניינים אלה בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון גם כשבני הזוג נישאו בחו״ל, ולעתים רצוי לפעול בהם במקביל או להגיע להסכם גירושין כולל. בני זוג שמסכימים להתגרש יכולים לנסות להסדיר את כל העניינים בהסכם ולהביא אותו לאישור.

ראו גם את השאלות «אנחנו מסכימים להתגרש. איך מאשרים הסכם גירושין?», «האם "מרוץ הסמכויות" עדיין קיים? איפה עדיף להגיש תביעה, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה?» ו«האם חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת גירושין?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 13/11/2026
לא באופן אוטומטי. חוק יחסי ממון בין בני זוג, שקובע את הסדר איזון המשאבים, חל על בני זוג נשואים ואינו חל על ידועים בציבור. אצל ידועים בציבור, חלוקת הרכוש נקבעת לפי הלכת השיתוף שבפסיקה, שבוחנת אם הייתה בין בני הזוג כוונה לשתף ברכוש.

בפועל, בית המשפט בוחן את אורח החיים המשותף: משך הקשר, ניהול משק בית משותף, חשבונות בנק משותפים, השתתפות של שני הצדדים בהוצאות ובתשלומי המשכנתה, וילדים משותפים. כשנכס, למשל דירה, רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, ובמיוחד כשהוא נרכש לפני הקשר, השאלה אם הוא משותף תלויה בנסיבות ובראיות לכוונת שיתוף בנכס עצמו.

הסכם חיים משותפים בכתב, שנערך מראש או במהלך הקשר, עשוי לחסוך מחלוקות כאלה, כי הוא קובע מה שייך למי. אם כבר נפרדתם, רצוי לאסוף מסמכים שמראים מי שילם על מה, ולשקול ניסיון להגיע להסכמות. ראו גם את השאלות «מהו איזון משאבים, ואילו נכסים לא מתחלקים בגירושין?» ו«מה היתרון של הסכם ממון לפני הנישואין?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 04/11/2026
כשנכס עובר בירושה לכמה יורשים, הם הופכים לבעלים במשותף. ככלל, כל שותף במקרקעין משותפים זכאי לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף, גם כשהשותפים האחרים מתנגדים, אלא אם נקבע אחרת בהסכם או בדין, או שבית המשפט מצא שבנסיבות העניין הפירוק אינו צודק.

השלב הראשון הוא צו ירושה או צו קיום צוואה, שקובע מי היורשים ומה חלקו של כל אחד. לאחר מכן כדאי לנסות להגיע להסכמה: חלוקה של הנכס עצמו אם הדבר אפשרי, קנייה של חלק היורש בידי היורשים האחרים, או מכירה וחלוקת התמורה. שמאי מקרקעין יכול לסייע בהערכת השווי.

אם אין הסכמה, היורש יכול להגיש תביעה לפירוק שיתוף. ככלל בית המשפט מעדיף חלוקה בעין, ואם היא אינה אפשרית או שתגרום הפסד ניכר, הוא רשאי להורות על מכירת הנכס וחלוקת התמורה.

ראו גם את השאלה «מה ההבדל בין בקשה לצו ירושה לבין בקשה לצו קיום צוואה?». המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את רישום הנכס ואת עמדות היורשים בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
ככלל, מה שחשוב הוא תוכן ההסכם, פחות הכותרת שלו. מקובל לקרוא להסכם כזה "הסכם שלום בית ולחלופין הסכם גירושין". ניסוח הסכם מסוג זה והגשתו לאישור עלולים להיות מורכבים למי שאינו בקיא בדיני המשפחה. מאחר שמדובר בהסכם שהשלכותיו נמשכות שנים רבות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום לפני החתימה.
לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.
נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 02/11/2026
בקשה לצו ירושה:
היא בקשה המוגשת לרשם הירושה, במצב שבו לא הותיר המוריש צוואה.

בקשה לצו קיום צוואה:
היא בקשה המוגשת לרשם הירושה, במצב בו הותיר המוריש צוואה ואילו היורשים או מי מהם מבקש לקיימה.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 02/11/2026
מזונות ילדים הם חובה של שני ההורים לדאוג לצורכי הילדים. החובה אינה תלויה במצב היחסים בין ההורים, ובית המשפט בוחן את צורכי הילדים, את הכנסות שני ההורים ואת זמני השהות של כל הורה.

מזונות אישה הם חובה של הבעל לזון את אשתו כל עוד הם נשואים, לפי הדין האישי החל עליהם. החובה מסתיימת בדרך כלל עם הגירושין, ויש נסיבות שבהן הזכות עשויה להיפגע, למשל לפי טענות שנבחנות בבית הדין הרבני. לכן מזונות אישה אינם תשלום קבוע לאחר הגירושין, אם כי סוגיות כספיות אחרות, כמו כתובה וחלוקת רכוש, נבחנות בנפרד.

שני הנושאים יכולים להתברר באותו הליך, וההחלטה באיזו ערכאה לפתוח ומה לתבוע משפיעה על המשך הדרך. המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות שלכם בשיחה פרטנית לפני הגשת תביעה.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 01/11/2026
הסכם ממון מאפשר לבני זוג לקבוע מראש איך יחולק הרכוש אם הקשר יסתיים, במקום ההסדר הכללי שבחוק, איזון משאבים. היתרון המרכזי הוא ודאות: כל אחד יודע מראש מה שלו.

הסכם ממון רלוונטי במיוחד כשאחד מבני הזוג מביא לקשר דירה, עסק או חיסכון משמעותי, כשצפויה ירושה או מתנה משפחתית, כשיש ילדים מקשר קודם, או כשאחד מבני הזוג עצמאי והעסק שלו צפוי לצמוח. הסכם כזה עשוי לצמצם מחלוקות בעתיד, אם כי אינו מבטל אותן לחלוטין.

כדי שהסכם ממון יחייב, החוק דורש שייערך בכתב ויאושר. בדרך כלל האישור ניתן בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי. כשההסכם נערך לפני הנישואין או בעת עריכתם, אפשר גם אישור של נוטריון, או של רושם הנישואין בעת הנישואין. הסכם שלא אושר כדין עלול שלא להיות תקף, ושינוי של הסכם ממון במהלך הנישואין טעון גם הוא אישור.

ראו גם את השאלה «מהו איזון משאבים, ואילו נכסים לא מתחלקים בגירושין?». המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הנכסים ואת הצרכים של בני הזוג בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
מזונות זמניים הם סכום שבית המשפט או בית הדין קובעים בתחילת ההליך, כדי שצורכי הילדים יכוסו עד שיינתן פסק דין. ההחלטה ניתנת בשלב מוקדם, על סמך תמונה ראשונית של הצרכים ושל ההכנסות, ולכן היא אינה קובעת את התוצאה הסופית.

אפשר להגיש בקשה למזונות זמניים יחד עם התביעה למזונות. גם בתקופת עיכוב ההליכים שאחרי בקשה ליישוב סכסוך, החוק מאפשר לבקש סעד דחוף או סעד זמני, והתקנות מסדירות את הגשת הבקשה לסעד זמני. בפסק הדין הסופי הסכום עשוי להשתנות, לעלות או לרדת, לפי הראיות שיוצגו.

כדאי להגיע לבקשה עם נתונים מסודרים: תלושי שכר, הוצאות קבועות של הילדים, וחלוקת זמני השהות בפועל. למידע על חובת הגשת בקשה ליישוב סכסוך ראו את השאלה «האם חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת גירושין?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
גישור הוא הליך שבו מגשר נפגש עם שני בני הזוג ומסייע להם לנהל משא ומתן ולהגיע בעצמם להסכמות, בלי שיש לו סמכות להכריע במחלוקת. בהליך בבית המשפט או בבית הדין, ההכרעה נתונה לשופט או לדיין. בגישור, הסכמה מתקבלת רק אם שני הצדדים מסכימים לה.

בגישור אפשר לדון בכל הנושאים שעולים בפרידה, כמו אחריות הורית וזמני שהות, מזונות, הדירה וחלוקת הרכוש. לפי חוק בתי המשפט, דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. כשהגישור אינו בהפניה של בית המשפט, רצוי לוודא מראש מה נקבע בהסכם הגישור לגבי סודיות הדברים. כשמגיעים להסכמות, הן מנוסחות בהסכם גירושין. בבית המשפט לענייני משפחה אפשר לבקש אישור להסכם ומתן תוקף של פסק דין. הסכם בעניין רכוש טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין המוסמך, והם מאשרים אותו רק אחרי שנוכחו שבני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית ומבינים את משמעותו ואת תוצאותיו. הגט עצמו נעשה בבית הדין הרבני, לגבי מי שעניינו בסמכותו.

גישור אינו מתאים לכל מצב. כשיש אלימות, איומים או פער כוחות משמעותי בין בני הזוג, צריך לבחון בזהירות אם הוא מתאים, ובסכנה מיידית פונים למשטרה. גם בגישור רצוי שכל צד יבין את זכויותיו לפני החתימה, ואפשר להיעזר בעורך דין מטעמו. ראו גם את השאלות «אנחנו מסכימים להתגרש. איך מאשרים הסכם גירושין?», «הוזמנתי לפגישת מהו״ת ביחידת הסיוע. מה זה, ומה קורה שם?» ו«יש דבר כזה "הסכם טרום גירושין"?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 10/11/2026
מזונות ילדים נועדו לכסות את הצרכים השוטפים של הילד. מה נכלל בהם בכל מקרה נקבע בהסכם או בפסק הדין, ולעתים נכלל בהם גם מדור, כלומר חלק בהוצאות הדיור של הבית שבו הילד גר. לצד הסכום החודשי, בהסכמים ובפסקי דין נהוג לקבוע איך ההורים מתחלקים בהוצאות שאינן קבועות, שמכונות לעתים «הוצאות חריגות». דוגמאות נפוצות הן טיפולים רפואיים שאינם מכוסים, טיפולי שיניים ויישור שיניים, טיפול רגשי או פסיכולוגי, ולעתים גם הוצאות חינוך, חוגים או קייטנות.

בחוק המזונות אין רשימה של הוצאות חריגות. מה נחשב הוצאה חריגה, באיזה יחס ההורים מתחלקים בה, והאם צריך הסכמה מראש לפני ההוצאה, נקבע לפי ההסכם או פסק הדין בכל מקרה. לכן רצוי לקרוא את הסעיף הרלוונטי בהסכם בעיון. כשההסכם דורש הסכמה מראש, רצוי לפנות להורה השני בכתב לפני הוצאה שאינה דחופה, ולשמור קבלות וחשבוניות. כשהחיוב נקבע בפסק דין וההורה השני לא משלם את חלקו, אפשר לבחון את דרכי האכיפה.

ראו גם את השאלות «איך נקבעים מזונות ילדים כשיש אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים?», «ההורה השני לא משלם את מזונות הילדים שנפסקו. מה אפשר לעשות?» ו«האם ניתן לשנות פסק דין בעניין מזונות?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 11/11/2026
בהליך רכושי כל צד נדרש לפרט את נכסיו, הכנסותיו וחובותיו, ולצרף מסמכים. כשיש חשש שהצד השני מסתיר חשבון בנק, הכנסה מעסק, נכס או כספים שהועברו לקרובי משפחה, אפשר לבקש מבית המשפט לענייני משפחה כלים לגילוי: צו לגילוי מסמכים, שאלונים, פנייה לגופים כמו בנקים וקופות גמל, ובמקרים מתאימים מינוי מומחה, למשל רואה חשבון, לבדיקת הנתונים.

כשיש חשש ממשי שנכסים יועברו או יימכרו לפני סיום ההליך, אפשר לשקול בקשה לסעד זמני, כמו צו מניעה או עיקול זמני, כדי לשמור על המצב הקיים. בית המשפט בוחן את הראיות ואת הדחיפות, ולכן חשוב לתעד מה ידוע: דפי חשבון, הודעות, מסמכים ותאריכים.

לאי גילוי עשויות להיות השלכות על הצד המסתיר, כולל הסקת מסקנות לחובתו והשפעה על חלוקת הרכוש, אם כי התוצאה תלויה בנסיבות ובראיות. המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את המקרה שלכם בשיחה פרטנית לפני נקיטת צעד.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 01/11/2026
איזון משאבים הוא ההסדר שקובע חוק יחסי ממון בין בני זוג לחלוקת הרכוש כשהנישואין מתפרקים. ההסדר חל על בני זוג שנישאו מיום 1/1/1974 ואילך ולא ערכו הסכם ממון אחר.

לפי ההסדר, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משווי כלל הנכסים של שניהם. החוק מוציא מהאיזון נכסים שהיו לבן הזוג לפני הנישואין, ונכסים שקיבל במתנה או בירושה במהלך הנישואין. גם גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, וגמלה או פיצוי שנפסקו לפי דין בשל נזק גוף או מוות, אינם נכללים, וכך גם נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יאוזנו. בפועל, השאלה מה נחשב «נכס חיצוני» ומה התערבב ברכוש המשותף לאורך השנים היא לעיתים מרכז המחלוקת.

החוק מאפשר במקרים מסוימים לבקש איזון משאבים עוד לפני הגירושין עצמם, למשל כשעבר פרק זמן מסוים מאז הוגשה תביעה בעניין. בנוסף, בית המשפט רשאי בנסיבות מיוחדות לסטות מחלוקה שווה. אם נערך הסכם ממון, ההסכם הוא שקובע. ראו גם את השאלה «מה היתרון של הסכם ממון לפני הנישואין?».

המידע כאן הוא כללי. מומלץ למפות את הנכסים, את מועד רכישתם ואת מקורות המימון שלהם בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 28/10/2026
אין כלל אוטומטי שקובע מי נשאר בדירה. כאשר הדירה בבעלות משותפת, לכל שותף זכות לשימוש סביר בה, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה מהשותף האחר, בכפוף להסכמות ולהחלטות שיפוטיות החלות על המקרה. בפועל, לעתים אחד מבני הזוג נשאר בדירה עם הילדים, והשני עוזב. ההסדר יכול להיקבע בהסכמה, בהחלטה זמנית של בית המשפט, או כחלק מהסכם כולל.

סעיף 33 לחוק המקרקעין קובע ששותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם, שכר ראוי בעד השימוש. שימוש בלעדי עשוי לעורר דרישה לדמי שימוש, אם כי עצם הישארותו של אחד מבני הזוג בדירה אינה מספיקה לקביעה אוטומטית של זכאות או סכום. בע״א 891/95 זידאני נ׳ אבו אחמד נדון שימוש בלעדי שמנע בפועל שימוש משותפים אחרים. פסק הדין אינו הלכה ייעודית לדירת בני זוג, ואין להסיק ממנו לבדו כיצד תוכרע דרישה בין בני זוג.

יש להבחין בין שאלה זו לבין פירוק שיתוף. פירוק שיתוף נועד לסיים את הבעלות המשותפת, לרוב במכירה או ברכישת חלק של אחד הצדדים. גם כשבית המשפט מורה על פירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג בדרך של מכירה, סעיף 40א קובע שביצוע המכירה יעוכב עד שבית המשפט נוכח שלילדים הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם נמצא «הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם», לרבות הסדר ביניים זמני. דמי שימוש עוסקים בתקופה שבה אחד הצדדים מחזיק לבדו, ולא בהכרח במכירה. ראו גם את השאלות «בן הזוג לא מסכים למכור את הדירה המשותפת אחרי הפרידה. אפשר לחייב מכירה?», «מהו איזון משאבים, ואילו נכסים לא מתחלקים בגירושין?» ו«האם חובות של בן הזוג מתחלקים בגירושין?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 07/11/2026
לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, בני זוג שנישאו מיום 1/1/1974 ואילך, ולא חתמו על הסכם ממון אחר, זכאים בדרך כלל לאיזון משאבים בעת פקיעת הנישואין. בפועל, ההליך עשוי להימשך זמן רב אחרי שבני הזוג כבר נפרדו, ולכן השאלה היא מה דינו של רכוש שנצבר בתקופה שבין הפרידה לבין הגירושין.

החוק מאפשר לבקש איזון משאבים עוד לפני שהנישואין פקעו, כשהוגשה בקשה לאיזון משאבים, וחלפה שנה מפתיחת הליך גירושין או תביעה רכושית, או כשבני הזוג בקרע או חיים בנפרד, גם תחת קורת גג אחת, תשעה חודשים לפחות מתוך שנה רצופה. בית המשפט רשאי גם לקצר את התקופות במקרים שנקבעו בחוק. בנסיבות מיוחדות, ולבקשת בן זוג, בית המשפט רשאי לקבוע שהאיזון ייעשה לפי שווי הנכסים במועד מוקדם יותר, וגם לקבוע לפי סעיף 8(4) שהאיזון יחול רק על נכסים שהיו לבני הזוג במועד מוקדם יותר. זה הבסיס בחקיקה לקביעה כזו. החוק מזכיר קרע בין בני הזוג כאחד התנאים לאיזון מוקדם. המונח «מועד הקרע» משמש בפסיקה לציון המועד שבו הסתיימו בפועל החיים המשותפים, כך בבג"ץ 8463/19 פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים. אין בכך קביעה אוטומטית שכל רכוש שנצבר אחרי הפרידה יוצא מן האיזון, והדבר נבחן לפי נסיבות המקרה. אם בית המשפט יקבע מועד מוקדם יותר לאיזון, ואיזה מועד, תלוי בנסיבות של כל מקרה, למשל מתי בני הזוג עברו לגור בנפרד ומתי הוגשו ההליכים. לכן רצוי לתעד את מועד הפרידה ואת מצב החשבונות והחסכונות באותו זמן.

ראו גם את השאלות «מהו איזון משאבים, ואילו נכסים לא מתחלקים בגירושין?», «האם הפנסיה של בן הזוג מתחלקת בגירושין, ואיך זה נעשה בפועל?» ו«מה עושים כשבן הזוג מסתיר רכוש או לא מגלה מסמכים בהליך הגירושין?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 14/11/2026
זמני שהות שנקבעו בהחלטה של בית המשפט, או בהסכם שבית המשפט אישר, מחייבים את שני ההורים. הורה שמונע מהילדים להיפגש עם ההורה השני בניגוד להחלטה פועל בניגוד לה. במצב כזה אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה שנתן את ההחלטה, לתאר את ההפרות ולבקש שיורה על קיום זמני השהות. בית המשפט רשאי להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע, לבקש תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, ולתת הוראות לפי טובת הילדים. כשההסדר לא מקוים, בית המשפט רשאי לקבוע את ההסדר מחדש לפי טובת הילדים. במקרים מתאימים אפשר לבקש גם אכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט, ואם נקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה בהוצאה לפועל, גם דרכה.

רצוי לתעד כל מפגש שלא התקיים: התאריך, השעה, מה נכתב בהודעות ומה נאמר. רצוי לשמור על פנייה עניינית ומנומסת להורה השני, להימנע מוויכוחים מול הילדים ולא לפעול בכוחות עצמכם, למשל לקחת את הילדים בלי תיאום. כשעדיין לא נקבעו זמני שהות, הצעד הראשון הוא לפנות לבית המשפט כדי שיקבע אותם, ולעתים גישור יכול לעזור להגיע להסדר מוסכם.

ראו גם את השאלות «איך נקבעים אחריות הורית וזמני שהות אחרי גירושין?», «הילד מסרב ללכת להורה השני בזמני השהות. מה עושים?» ו«בית המשפט הורה על תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין. מה זה, ואיך מתכוננים?». המידע כאן כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אפשר לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 13/11/2026
ככלל, חובת המזונות המלאה נמשכת עד שהילד מגיע לגיל 18. עד גיל זה בית המשפט קובע את המזונות לפי צורכי הילד, לפי ההכנסות של שני ההורים ולפי חלוקת זמני השהות.

בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי נהוג לעתים שהחובה ממשיכה בהיקף מופחת, למשל שליש מסכום המזונות שנפסק, אם כי הכל תלוי בנסיבות. חשוב לבדוק מה נקבע בהסכם או בפסק הדין הספציפי, כי לעתים ההורים הסכימו על הסדר אחר.

אחרי גיל 18 ואחרי השירות, ככלל אין חובת מזונות ילדים. עם זאת, הורים רשאים להסכים על השתתפות בהוצאות לימודים או בהוצאות אחרות, והחוק קובע חובת מזונות בין קרובים במקרים מסוימים. בנסיבות חריגות, למשל ילד עם מוגבלות, החובה עשויה להימשך גם בבגירות.

אם השתנו הנסיבות במהלך השנים, למשל בהכנסות או בזמני השהות, ייתכן שאפשר לבקש לשנות את סכום המזונות. ראו גם את השאלות «האם ניתן לשנות פסק דין בעניין מזונות?» ו«איך נקבעים מזונות ילדים כשיש אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים?». המידע כאן הוא כללי בלבד. מומלץ לבחון את ההסכם או את פסק הדין שלכם בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 02/11/2026