054-2845005

שאלות ותשובות

ימי מחלה נצברים כבר מתחילת העבודה. לפי חוק דמי מחלה, עובד צובר יום וחצי של מחלה בעד כל חודש עבודה מלא, עד לצבירה מרבית של 90 ימים. ימים שלא נוצלו עוברים משנה לשנה עד לתקרה הזו.

התשלום אינו מלא מהיום הראשון. על יום המחלה הראשון לא משולמים דמי מחלה, על הימים השני והשלישי משולמת מחצית מהשכר, ומהיום הרביעי משולם שכר מלא, הכול מתוך הימים שנצברו. כדי לקבל דמי מחלה יש להציג למעסיק אישור מחלה כנדרש.

ככלל, ימי מחלה שלא נוצלו אינם נפדים בכסף בסיום העבודה, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה העבודה. עובד רשאי לנצל חלק מימי המחלה שצבר גם בשל מחלת ילד, בתנאים שנקבעו בחוק. הסכם קיבוצי או חוזה העבודה עשויים לקבוע תנאים טובים יותר.

המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבדוק את יתרת ימי המחלה שמופיעה בתלוש השכר ואת חוזה העבודה, ולבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
ייתכן, תלוי איך ההפסקה מתנהלת בפועל. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, ביום עבודה של שש שעות ומעלה עובדת זכאית להפסקה של 45 דקות לפחות, ומתוכן חצי שעה רצופה לפחות. ככלל, זמן ההפסקה אינו נחשב חלק משעות העבודה, ולכן המעסיק אינו חייב לשלם עליו.

יש שני מצבים חשובים שבהם התשובה שונה. הראשון: אם המעסיק דורש מהעובדת להישאר במקום העבודה בזמן ההפסקה, כי היעדרותה עלולה לפגוע במהלך התקין של העבודה, ייתכן שההפסקה תיחשב חלק משעות העבודה. במסעדה, כשמלצרית נדרשת להישאר זמינה לשולחנות, זה מצב שכדאי לבדוק. השני: אם בפועל אין הפסקה, ובכל זאת מורידים חצי שעה מהשכר, הניכוי בעייתי, כי השכר משולם על שעות העבודה בפועל.

כדאי לבדוק גם את חוזה העבודה ואת ההסכמים שחלים על הענף. אם עד היום ההפסקה שולמה, ייתכן שמדובר בתנאי העסקה שאי אפשר לשנות באופן חד צדדי לרעת העובדת. מומלץ לרשום את ההפסקות שנלקחו בפועל ולהשוות לתלוש השכר.

המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את חוזה העבודה, את דוחות הנוכחות ואת התלושים בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
ככלל לא. חוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של ניכויים שמעסיק רשאי לנכות משכר העבודה. «קנס» על טעות בעבודה, או קיזוז של נזק שהעובד גרם לטענת המעסיק, אינם מופיעים ברשימה הזו.

החוק מתיר ניכויים מסוימים בלבד: ניכויים לפי דין, כמו מס הכנסה וביטוח לאומי; ניכויים לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה; וניכויים מסוימים שהעובד הסכים להם בכתב, למטרות שפורטו בחוק. גם מקדמה על חשבון השכר אפשר לנכות, בכפוף לכללים.

כשמעסיק סבור שעובד גרם לו נזק, הדרך המקובלת היא לתבוע אותו, ולא לקזז מהשכר על דעת עצמו. ניכוי שאינו מותר עלול להיחשב הלנת שכר, ואז עשויים לחול גם פיצויי הלנה, בתנאים שקבועים בחוק.

כדאי לבדוק כל ניכוי שמופיע בתלוש השכר ולשמור את התלושים. המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את התלושים ואת חוזה העבודה בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026
המלצה שמעסיק לשעבר מוסר עליכם לאדם אחר היא פרסום. כשהיא כוללת עובדות שקריות שעלולות לפגוע בכם במשלח היד, היא עשויה להיות לשון הרע.

החוק מעניק למעסיק הגנה מסוימת. מעסיק שמשיב בתום לב לפנייה של מעסיק פוטנציאלי עשוי ליהנות מהגנת תום הלב, כשהיחסים בינו לבין הפונה הטילו עליו חובה למסור את המידע. ההגנה מוגבלת: החוק קובע חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב כשהדברים לא היו אמת והמפרסם לא האמין באמיתותם, או כשלא נקט אמצעים סבירים לבדוק אותם. גם הבעת דעה כנה על תפקוד מקצועי שונה מייחוס עובדות שקריות.

צעדים מעשיים: לברר מה נאמר בפועל, אם אפשר בכתב; לתעד את הפניות למעסיקים חדשים ואת תוצאותיהן; ולשקול פנייה בכתב למעסיק לשעבר. במקרים מסוימים עולות גם שאלות מתחום דיני העבודה, ולכן חשוב לבחון באיזו ערכאה לפעול.

המידע כאן הוא כללי. מומלץ לבחון את הנסיבות בשיחה פרטנית.

לשיחת ייעוץ עם עו״ד עידן בועז, במשרד או בשיחת וידאו: 054-2845005.

נכתב על ידי עו״ד עידן בועז, משרד עו״ד וגישור · עודכן בתאריך 29/10/2026