כן, וזהו אחד הכלים החזקים בחוק איסור לשון הרע,. ניתן לתבוע פיצוי של עד כ-70,000 ש"ח (וכפול מכך אם הוכחה כוונה לפגוע) ללא הוכחת נזק. משרד עו"ד עידן בועז כאן כדי לעזור לך למצות הזכויות ובכלל זה את הפיצוי המגיע לך על עוגמת הנפש והפגיעה בשמך הטוב.

לפי פסיקת בית המשפט העליון, "שיתוף" אכן עשוי להיחשב כפרסום לשון הרע. מי שמפיץ דיבה אחראי לה לא פחות ממי שכתב אותה. אם נפגעת מהפצה נרחבת, ניתן לפעול נגד כל אחד מהמפיצים.

קיימים מס' שלבים, אותם יש לברר ורק אז לקבוע האם כדאי או לא כדאי לתבוע, שכן מול הזכות לשם טוב עומדת הזכות לחופש הביטוי. לכן, חשוב לדוגמה, לבדוק האם חלות ההגנות השונות המופיעות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

בהחלט כן. חוק איסור לשון הרע לא מבדיל בין עיתון מודפס לפוסט ברשת חברתית. אם הפרסום עלול להשפיל אותך או לפגוע במשלח ידך, יש עילה לתביעה. מומלץ לתעד מיד בצילום מסך ולהיוועץ בעורך דין כדי לבחון שליחת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים.

סעיף 1 בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע:
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

"אדם" – יחיד או תאגיד;
"מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

זוהי פגיעה קשה בפרנסה. למרות שלמעסיק יש הגנות מסוימות, עליו להיצמד לאמת. המלצה שקרית ומגמתית היא עילה לתביעת לשון הרע. פנייה משפטית נכונה יכולה לעצור את הפגיעה בקריירה שלך ולדרוש פיצוי על הנזק.

בדרך כלל לא. לשון הרע דורשת "פרסום", כלומר שהדברים יגיעו לפחות לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע. עם זאת, אם ההודעה נשלחה בקבוצת וואטסאפ, זה כבר נחשב פרסום לכל דבר ועניין.