גירושין:
מספרים לא משקרים, בשנים האחרונות חל גידול בקרב מס' המתגרשים בישראל ולכל זוג יש את הנסיבות שלו לכך שהנישואים הגיעו לקיצם, אם כי עצות מחברים שהתגרשו עלולות ליצור בלבול ואף הטעייה. לכן יש לפנות לגורם מקצועי שיתווה אסטרטגיה ויכווין את הלקוח כיצד לפעול. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 יצר מציאות חדשה בה זוגות רבים צריכים ליווי וייעוץ מקדים, כלומר עוד לפני הגשת תביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבתי הדין.

דוח ועדת שניט: הוועדה הציבורית לנושא "אחריות הורית בגירושין"
דוח ועדת שיפמן: הוועדה לבחינת נושא מזונות ילדים

מידע: משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

כתובה:
נהוג לחשוב כי הכתובה היא הסכם בין הצדדים, אם כי למעשה הכתובה היא התחייבות חד צדדית של הבעל לדאוג לביטחונה הכלכלי (ככתוב "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע", שמות כ"א, י') של אישתו, מטרות הכתובה הן הבטחת קשר הנישואין, הבטחת עתידה לאחר פטירת בעלה או עקב גירושין.
מקרים בהם תישלל הזכות לכתובה – כתובה פסולה, אישה עזבה את הבית, זנתה תחת בעלה, הוכרזה כמורדת וכיו"ב.

מזונות אישה:
גובהם יקבע בהתאם לעושרו של הבעל לפי הכלל "עוֹלָה עִימּוֹ וֶאֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִימּוֹ" (כתובות מ"ח, א'), להבדיל ממזונות ילדים (שם המדובר בצרכים בסיסיים).
מקרים בהם תישלל הזכות למזונות – צאי מעשה ידיך במזונותיך, אישה עזבה את הבית, זנתה תחת בעלה וכיו"ב.

זמני/הסדרי שהות (בעבר נקרא 'משמורת ילדים או 'הסדרי ראייה'):
ראה: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962
סעיף 24: הסכם בין הורים החיים בנפרד
היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט.

סעיף 25: קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים (או בשמו 'חזקת הגיל הרך')
לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

מזונות ילדים:
נקבעים בהתאם לכושרו הכלכלי של האב עפ"י נסיבותיו האישיות (נכות, קבלת קצבה וכיו"ב), עליו לשלם את הצרכים ההכרחיים ו/או הבסיסיים כאמור. תשלום המזונות הוא נפרד מתשלום בעניין מדור, עניינים שברפואה ולימודים. השתתפות האם במזונות באופן שווה תתבצע כאשר המדובר במזונות מדין צדקה ככל וידה משגת.

ככלל, תשלום מזונות ילדים (עפ"י הדין עברי) בהתאם לגיל-
עד גיל 6 – חובת האב התשלום.
גילאי 6 – 15 – האב חייב במזונות חיוניים (לדוג' כמו מזון, לבוש).
גילאי 15 – 18- מזונות חיוניים מדין צדקה שיותאמו להכנסות הורי הילד, כלומר מתחשבים בהכנסות הצדדים.
ילדים בשרות חובה צבאי – שליש מגובה המזונות ששולמו אם שולמו.

בעקבות ההלכה של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, מזונות ילדים (במקרים הרלוונטיים) יקבעו על פי יחס הכנסות ההורים לצד יחס חלוקת זמני השהות אצל כל אחד מהם, כיום ניתן לראות התחשבות מצד בתי המשפט והפחתת תשלום המזונות וזאת ככל והאב פעיל ומעורב בחיי ילדיו. קשה לומר כמה יצטרך לשלם האב במקרה ספציפי שכן הפסיקה ו/או המקרים שונים ומתאימים עצמם כל מקרה לגופו. ולאחריה בהתייחס לתביעות להפחתת מזונות מצד אבות בבע"מ 7670/18 נקבע כי "תחולת הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים טרם שנפסקה ההלכה, תעשה בכפוף למבחן שינוי הנסיבות המהותי, באופן זהיר ומתוחם לרכיב אליו מתייחס השינוי"

 תשובה: תביעת אבהות היא תביעה המוגשת ע"י צד המעוניין לקבל מביהמ"ש צו לביצוע בדיקת רקמות - הבדיקה תגלה האם ומהו הקשר גנטי בין הילד/ה לבין האב הפוטנציאלי.

 שאלה: מה המשמעות ו/או ההשלכות באי הגשת התביעה?!

 תשובה: השאלה בעניין אבהות אב על ילדו היא שאלה גורלית וקיומית ואילו ההשלכות בעניין מרחיקות לכת. בין היתר -

 מצד האישה - ככל ולא תדע מיהו האב, דרכה לא תהא פתוחה להגשת תביעות בעניין מזונות, משמורת וכיו"ב ותאלץ לגדל ילד/ה כהורה יחידנית.

 מצד הגבר - לקיחת אחריות משותפת ולהיות חלק בלתי נפרד מחיים שהוא הביא לעולם, כמו גם דרכו לא תהא פתוחה להגשת תביעות בעניין הילד/ה.

 מצד הילד/ה - זכותו הטבעית של ילד/ה לדעת מיהו ההורה הביולוגי, שכן גילוי, ידיעה והיכרות עם האב בגיל מאוחר עלול לפתח בעיות רגשיות.

 לסיכום: מהרגע הראשון בו נודע לאישה/לגבר על אודות ההיריון וקיים ספק בעניין אבהות, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באופן מיידי, שאם לא כן עשויות להיות לכך השלכות רגשיות וכלכליות גדולות יותר בשלב מאוחר עד כדי איבוד הזכויות העומדות לכם/לכן.

חלוקת רכוש בין בני זוג:
בהתאם למשטר הרכושי החל על בני הזוג מכוח הלכת השיתוף או מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 :
הלכת השיתוף – חלה על בני זוג שנישאו לפני תחילת שנת 1974 ועל ידועים בציבור, הכלל הלכה שהתגבשה בפסיקה עפ"י עקרונות הצדק והשיוויון וכן מכוח עקרון דיני חיובים, כלומר העברת זכויות במשפט האזרחי.

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין ניתן לחלוקה באופן שווה, "עם התרת הנישואין…זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג" (סעיף 5), כמו כן יש להתייחס למילות החוק בנוסחו המלא, אולם בעקבות מחלוקת בעניין יש שינוי ואף סתירה בכלל זה בפסיקה. לכן יש לפעול בהתאם לנסיבות האישיות כאמור, לדוגמה

 תשובה: כן, אבל לא תמיד.

 שאלה: מה זאת אומרת 'לא תמיד'? אבל זה לא פייר?!

 תשובה: פעמים רבות גירושין עלולים להוביל לפער כלכלי בלתי צודק בין הצדדים.

 שאלה: אז אפשר לאזן המצב כך שהפער יצטמצם או יהיה שוויוני איכשהו?

 תשובה: בוודאי.

 שאלה: באילו מקרים?

 תשובה: אתן מס' דוגמאות בהן תתאפשר חלוקה בלתי שוויונית:

 1. כושר השתכרות שונה - בן זוג 'קרייריסטי' לעומת בן זוג 'ביתי'.

 2. התנערות מוחלטת מתרומה למשק הבית – בן זוג צריך לשכנע את ביהמ"ש כי אכן תרם 'מאמץ משותף' למען התא המשפחתי.

 3. אלימות חמורה (ונמשכת) – אלימות פיזית ונפשית מוכחת, בין היתר בפסיקה מתואר ניסיון רצח וכיו"ב.

 4. הברחת נכסים – אי מתן מידע או הסתרתו בהתייחס לכספים, העברה בין חשבונות וכו'.

 5. קיום מערכות יחסים עם בני/בנות זוג אחרים - מקרים ממש חריגים לניהול מערכות יחסים מקבילות במלוא מובן המילה.

 שאלה: ורק ביהמ"ש מחליט על חלוקה לא שוויונית?

 תשובה: לא, אפשר להסכים על חלוקה לא שווה תוך חישוב ואיזון עליו בני הזוג יסכימו ולהעלות אותו על הכתב, כמו תשלום חד פעמי, חלוקת נכסים שונה וכו' או באמצעות הגשת בקשה/תביעה לביהמ"ש לחלוקה בלתי שוויונית לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973

 שאלה: ולכל בקשה ביהמ"ש/ביה"ד מסכימים ומאפשרים כביכול לצמצם את חוסר האיזון?

 תשובה: לא, יש לבחון הנסיבות המאפיינות את מערכת היחסים וכל מקרה לגופו, אם כי המקרים המתוארים לעיל הם פחות או יותר מהמקרים הנבחנים/נבחנו עד כה בפסיקה.

עריכת הסכמים במשפחה וצמצום ממלכת אי הוודאות:
הסכם ממון – ניתן לערוך הסכם זה לקראת חתונה או במהלך הזוגיות, יצירת הפרדה רכושית שתגרום לשקט נפשי ביחסים ויצירת הסכם גלוי ללא חששות.
ידועים בציבור – כך ימנעו מחובות הוכחה בעתיד בפני ערכאות ו/או גורמים רלוונטיים.
נישואים אזרחיים – לווי עו"ד לצורכי רישום והסדרת היחסים בכתב.
שלום בית – הסדרת היחסים למען תפקוד זוגי תקין ולהשתדלות למנוע מגירושין.

למה ומי צריך בכלל לערוך הסכם ממון?

שאלה: למה? מה יקרה אם לא נערוך הסכם ממון?
תשובה: בקרות אירוע כלשהו (פקיעת נישואין, פרידה מבן/בת זוג, מוות) עלולים להיכנס לתוקפם מספר חוקים שעל פיהם תבוצע חלוקה ברכוש שלכם, ואז תאלצו לפעול לפי הגיון ו/או רצון מהמחוקק. ותנחשו מה הוא עשה בעבור המקרה הפרטני שלכם.
Not Much

שאלה: מי צריך את זה?
תשובה: כל מי שחפץ בהסדרת רכושו והכל במטרה לשמור עליו מפני מחלוקות משפטיות עתידיות, בין אם נגדו ובין כנגד יורשיו ו/או ביניהם. לדוגמה: אדם בעל רכוש משמעותי ערכי ביחס לבן/בת זוגו אשר אינו מעוניין לחלוק אותו בהווה/עתיד, אולי ברצונו לדאוג לילדיו וכיו"ב.
-------------
ככלל, רצוי ואף מומלץ לערוך הסכם ממון אם מדובר בפערי זכויות ו/או רכוש גדולים בין בני הזוג, ידועים בציבור ו/או אנשים נישואים פרק ב', ג' וכו' ויש להם ילדים.

ייפוי כוח מתמשך:

מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו אישיים/רפואיים/הרכושיים בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו קרי כאשר יהיה אם יהיה חו"ח חסוי, בייפוי הכוח המתמשך הוא יקרא 'הממנה' (בעבר: "חסוי") שכן הוא ממנה את האנשים הרלוונטיים אשר כל אחד בתפקידו יהיה מיופה כוח ו'איש מיודע'. בעת עריכת ייפוי הכוח עליו להבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך. יצירת המסמך מתבצעת מול האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי ובהתאם להנחיותיו.

צוואות ועיזבונות:

✔ עריכת צוואות יחיד/משותפת
✔ הגשת בקשה לצו קיום צוואה מול רשם הירושה
✔ הגשת בקשה לצו ירושה מול רשם הירושה
✔ ניהול תביעת התנגדות לצוואה
✔ ניהול עזבון

צוואות וירושות:
צוואה היא הבעת רצון, משאלה שמביע אדם בקשר למה שיעשה לאחר מותו (לאו דווקא בנוגע לרכושו בלבד) ובלבד שצוואה תקיים את הדרישות הצורניות הקבועות בחוק.
יתרון העיקרי בעריכת הצוואה – מניעת חיכוכים ומחלוקות עתידיות בין היורשים.

הדגש בעניין עריכת צוואה רלוונטי כלפי כל אחד ואחת, אם כי קל וחומר כלפי הקבוצות הבאות-
ידועים בציבור – ללא צוואה בן הזוג הידוע בציבור זכאי לרשת מחצית מהעיזבון וזאת גם אילו היה מדובר בבן זוג חודשים ספורים בלבד. תוצאה זו עלולה להוות קיפוח משמעותי כלפי ילדיו של הנפטר.
במשפחות חד הוריות + ילדים קטינים, ללא צוואה עלולה להיות תוצאה בה בן הזוג לשעבר ימונה כאפוטרופוס לניהול כספי ונכסי העיזבון ותוצאה זו תהא בלתי רצויה.
נישואי פרק ב' – כשנכנסים לפרק חדש בחיים המשפחה הראשונית/גרעינית נמצאת לא פעם במצב בו ברצונם לשמור על זכויותיהם שכן הם היו קודם.

סעיף/טופס 'אריכות ימים', 'היוותרות בחיים':
בעת פטירה של שותפ/ה לחשבון הבנק, באופן אוטומטי לא יהיה ניתן לפעול בחשבון באמצעות שותפ/ים שנותר/ו בין החיים (וזאת עד להצגת צו ירושה או צו קיום צוואה לפקיד הבנק). לכן על מנת ולמנוע מצב בו החשבון למעשה מוקפא בפטירת מי מהשותפים עד לקבלת הצו כאמור – קיימת האפשרות לחתום על סעיף ו/או טופס 'אריכות ימים', 'היוותרות בחיים'. חשוב לציין כי משמעות החתימה היא כי מי מהשותפים יוכל לפעול בחשבון על מנת לא להגבילו מביצוע פעילות שוטפת בחשבון, אם כי אין זה אומר דבר ולא חצי דבר באשר לרצון הנפטר/מנוח להוריש משהו למי משותפיו לחשבון. מכאן כי חוק הירושה על סעיפיו גובר על טופס האמור.
ראה חוזר מפקח על הבנקים בקשר לסעיף 'היוותרות בחיים'

התנגדות למתן ירושה או לקיום צוואה:

מסגרת חוקים משפחה:
חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962
תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש"ל-1970
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016
חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991
תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), תשנ"א-1991
חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959
תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ג-1972
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973
חוק הירושה, תשכ"ה-1965
תקנות הירושה, תשנ"ח-1998

מסגרת חוקים רבנות:
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג
חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956
קובץ חיקוקים והנחיות לבתי הדין הרבניים – התשע"ח
תקנות הטוענים הרבניים, תשס"א-2001